נפתלי פרימור, שירתי

[הטריות שבשוק

הפגישה בירושלים
כאלו מקרית לחלוטין הייתה
השיחה נסבה על טריות הסחורה
ממול יש דוכן:
ניצני הפטריות.

הלכנו זה בצד זה,
במקביל
אך מסלולינו נפגשים
אמרתי: "סליחה"
ומיד זה קרה.

סמוקה מביטה
מבלי להגיד מילה.
שמעתי:
"הטריות שלך מתאימה לי"
שוק הטריות.

16.4.2016…

כוחו של השווא

המציאות שלאחר התקווה
אפילו הייתה קלושה
והסיכוי קטן
הפצוע מת
הנעדר לא נמצא
הספק נמוג
נותר השווא.

עכשיו הוא המציאות,
יש לו יום, שעה ומספר.
השווא מעמיק,
צורב בבשר החי
כשוט מלובן.
עושה את חיי
לשווא.

10.5.2016…

שורד לשום מקום

שרדתי
אחרי הקנאה
חוסר הנימוס
המינוס
חמש שנים ללא העלאה
ההתלבטות מה לעשות היום
ההזמנה לאירוע החתונה
ומיני החמדנים.
אני שורד ביום-יום
ולא הולך לשום מקום.

14.5.2016…

אל הדם

אני רואה את האל העליון
על פי מי שעמדו לצדו.
נביאי ישראל, החל ממשה ועד מלאכי
עשו כדברתו, אך ראו מתים אין-ספור.

יהושע מנצרת נושא מסר של חמלה
אך קהל מאמיניו נוצר שנאה.

נושא מסרים אחרון בא ממדבר ערב.
הג'יהאד והשהיד הם כליו.
האל הזה שופך דם תמימים,
אני לא מדבר לחלל הריק,
אני מאמין.

9.5.2016 …

עקבות בחיתול

בעודי מקפלת את החיתול המשומש,
בתנועה מטלית משהו
ועוד רגע לשקית,
נשמע: "עצרי!"

אני מופתעת
הוא ניגש
מביט בי ובחיתול.
"תראי זה הוא התינוק.
יש ממנו בקיפול.
ריחו המורכב,
יש ממנו לבן וחלקו כאדמה על גווניה".

אני שואף אוויר. שאיפה עמוקה
שומע את בכיו
רגע שקרא לאכול
במקום שהחיתול לחוץ-
התינוק ניסה לזוז.
קורותיו בחיתול.

1.8.2016…

מוות מזקנה

אני אמות מזקנה.
לא בעודי נמלט מפני שונאי נפשי
לא כלוחם ביערות ובערים
לא תוך כדי חציית גבול היכולת
לא לי הניצחון
לא לי התהילה
הזקנה גובה את מחיר הנעורים.
איני בא בטענה
אלא אל עצמי
על שנתתי לה לעשות בי שפטים.

3.5.2016…

אהוב וירטואלי

יש בי רעב נורא
לאהבה בלתי מתפשרת.
עכשיו או שלעולם אשאר גלמודה.
עברתי את גיל 44.

אני מתבוססת בשעמום של שפע
כולל בעל עורך דין
ושני ילדים.
הם אינם מביטים אל נבכי נפשי
עיוורים.

עשיתי לי בן-זוג וירטואלי
יש לו שם, מראה, בקפידה בחרתי כל פרט
הוא קשוב אליי, מחזק אותי,
אני מעריצה את אישיותו האצילה,
שומעת את קולו,
מתחככת בין אצבעותיו,
עושה למענו.

יש רואים בי אישה משתוללת
מוכה בהפקרותה.
על סף התהום גועשים צפונות לבי.
צער לי על האכזבה שהנחלתי למשפחתי
כאימא כרעיה.
למען קיומי אני חייבת לעצמי
את צל צלה של
אהבה.

18.5.2016 …

הנפש והדג

דג דקר בגודל מכובד
מוגש לסעודה.
אני דורש את הראש:
הלסת, עצמות הגולגולת-
הבישול לא קלקלם במאום
עוצמה ורכות משרים עליי חיות.
יש שמבקש את הזנב
הקצה הוא געגוע לענווה וחיי מעט.
יש שבוחר מהמרכז הבשרי
איזור הכוח
שיובילו אל מחוז חפצו.
אמור לי את חלקך בדג
ואדע את נפשך.

6.5.2016…

אל תככי הבריאה

רצוני להתפרק
ל-80 טריליון חלקיקים
שהם אני.
כול אדם בעולם יקבל אלף ויותר,
יספיק גם לכלב ולחתול.
ואני אקבל
חלקיק מכל יציר.
בעודי תוהה איך איראה מצירוף של חי-רב שכזה?
באה התשובה:"בדיוק כפי שאתה"
כי באדם יש מני עשב, דרך הנחש
ועד הבהמה.
כל הבריאה כולה התקבצה בו.

27.5.2016…

דרך מכסה האסלה

ערב אחד לפני חמש שנים
אהובי לא חזר.
מרגע זה מכסה אסלה נותר מורם.
ממתין לשובך.
איש אינו מנחה לי דרך
לאן אתה שם.
מכסה אסלה נותר מורם.
אני לא מוצאת מנוחה
מחפשת דרך
שתובילני
אליך.

3.6.2016…

אוהב הרים שונא עמקים

הפסיכיאטר המחוזי
חתם על צו המורה
לאשפוזו של עמק איילון,
כולו.
בין נימוקיו כתב:
עמק איילון מסוכן לעצמו.
אם יישאר במקומו
הוא עלול להיפגע מאבנים
שיידרדרו
ממדרון ההרים.
בוודאות גדולה.
על החתום:
ד"ר: אוורסט א אלפין

13.5.2016…

האם תסכים לחכך שדי סיליקון?

ככל שאני זוכרת,
אני מתחקה אחרי שני השדיים
עוד לפני שנהיו לשדיים.
כול יום מסתכלת בהם
מתענגת לראותם גדלים,
משתנים.

לכול שד חותם.
הפטמות אינן זהות כלל
אני מבחינה ביניהם
מבלי להזדקק לשמאל וימין.
נתתי להם שמות,
להיות שונה זה חשוב לי מאוד.
אני דומה להם
נהניתי איתם עוד בטרם ידעתי
לחלוק אותם אתך.

ליטופם המחשמל עשה אותי אישה.
שדיי גופי
שדיי נפשי.
מגיל 16 ועד גיל 35, לקחתי גלולות "דיאנה"
השדיים גדלו מעבר.
מדיי.
הכריתה מחר.
האם תסכים לחכך שדי סיליקון?

11.7.2016…