נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
סוף המסע
אתה נסיך לבי
התעלמתי מהעצות שנתן לי אבי.
אני אלך
אהיה כל מה שאתה
אתחבר אליך
לגמרי
אסע אחריך
מסעותיך יהיו למסעותיי
תרמיל ואופנוע
ביתי.
ומשחברתי.
התוכל לבוא אליי?
להיות מה שאני?
במעט?
סוף המסע.
20.10.2012…
ביני ובינם גשר צר
רבים מבקשים את נפשי
כמה פעמים עליי למות
לספק את תאוותם.
את רצון אללה הם רואים.
גשר צר ביני ובינם
בצדו הרחוק צפופים
יערות של פגיונות שנאה.
בצדו הקרוב חוצים אחד-אחד
אני מביט במי שעובר לצדי
מברכו לשלום
בפסוק "בראשית"
והוא סב לאחור.
30.11.2012…
היה טוב?
פעם דיברו לעניין
ביושר ובנימוס.
"תסתמי את פיך"
ומיד "תודה".
אנשים דיברו בשפת הקודש
נקייה מכל כוונה זרה.
עכשיו ללא שמלוגים
לא מקבלים כלום
בימים ההם המדבר מלא אמונה
היום הוא חול ואבן
מי ייתן ואקבל את הקודם.
אוי. לא!
זה כואב.
30.11.2012…
תסמונת השנאה
השנאה מגבשת זהות:
"משורר שונא אשכנזים"
הכותרת מבטיחה פרסום.
לא עוד משורר מרוקאי עלום.
מואיז בן-הראש.
אדון כבוד השונא
מסרב לקבל טיפול גמילה
מאשכנזי.
צילום אם.אר.אי. מראה נוכחות של גוש
שנאה דחוס.
גודלו עלה על ממדי המאחסן.
מילא את גופו
לא הותיר מקום לספק
לחרטה גם לא.
24.11.2012 …
הפיכחון של המזדקנים
אני מודע
אני מודע למר לבך
מניפה דגל לבן
לזיכרונות
לילדות המושפלת
לניצול התמימות
נובלת אל מול המראה
איברי החן הפכו למטרד
הצורך במבט נוסף חדל
העיניים העצומות
נותרו פקוחות.
התרחקנו
פנינו לתפילה.
2.5.2015…
פוליטיקאי
"תהיה נחלת העבר.
נכתוב לך הקדשה
נציין את תרומתך
את כישרונותיך
את דרכך הייחודית,
אך עליך לפרוש.
להתנתק ממקור הכוח
להיות פרט
ותו לא."
מבטו כלוחם פצוע
לפתע פלט: מי ילך ראשון?
זוג או פרט.
20.9.2014…
אלטרנטיבה
אורגזמה מינית-
ריגוש רגעי מדהים
בלתי ניתן לשימור
נצרך רענון
בכל יום טרי
הנה התגלית:
שוקולד 70% קקאו, גורם לאותו סיפוק
בדיוק.
פסק הדחף אל האישה.
אני מאופק.
השוקולד זמין יש לו יתרונות
בערמות אורגזמה מילאתי ארונות.
"השוקולד לא בריא בשבילך"
אומרת האישה.
9.9.2014…
התממשות
אני משיב מבט בוחן
פורס אותך
לפרוסות דקות
לראות את כולך
לא להותיר דבר
למקריות הנסתרת
"You get what you see"
מתנגן
מקום שמבטנו נפגש
מתנפץ לרסיסים
בעוצמה אשר יצרה
את החור השחור
נשאבנו
כוח החיצון ריתך אותנו
לשבריר של זמן
כי אז ברעם אדיר הפרידנו
חסרי משקל
הושלכנו
אל החור השחור
שבדרך.
6.3.2014…
בדיוק כאן
בעל און שחבר
עומד בציפיות
את בועטת בשתי רגלייך,
יחד
פורקת
החומר מטפטף דרכך
את ואני חוזרים
לימי בראשית.
עכשיו אני עומד מולך
מובס
שמוט
חסר אונים.
האם אני שומע את מבטו
של האלוהים
הפוקד:"התלבש ולך"?
ודאי שהוא פה, היא לוחשת לו
הרגשתי אותו בפתח הפות
בצד שמאל
ליד הדגדגן.
בדיוק כאן.
1.10.2010…
אני אומרת לא
כואב לי הבזבוז
של הביצית החודשית.
אל תשפטו אותה על פי המראה
ביומה האחרון
תראו איך היא רוקדת
במרחבי החצוצרה
הרפתקנית מלידה
מתעקשת להגשים
נכונה לאתגרים
אל מול
המוני מעריצים,
אך אני
אומרת לה:
לא!
9.9.2014…
אין ספק
ברגע שהחום עלה
מבלי להחליף בגד ובנעלי הבית
מיהרתי לפינת יפו-שטראוס
אל בית המרקחת
זה הפתוח עד חצות.
לפני שבוע ליובל מלאו שנתיים
מהר, לעצמי אני אומר.
אל סירופ האופטלגין.
לפתע: גוש
אני מרגיש אותו תחת הכפכף
נמרח.
לא אוכל להיכנס כך לחנות
אני מכיר את הקופאית
היא תחשוב שזה הריח הטבעי שלי.
מהחומוס.
סובתי לאחור
מתחתי צוואר
עד שהאף מקדים את רגליי
בצעד אחד.
מתנשף הנחתי את ידי
על מצחו של יובל.
החום ירד.
9.9.2014…