נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
Mom's Right Palm
No more cheap phone calls
The speaking language has come to its end
No sense of talk is being heard
An ocular vision is taking its place
I smile to her, she is giving it back
The mighty touch dominates over all
I'm holding her left palm
Petting 94 year old skin
She loves it in a gentle smile
But her right hand is crying
Begging to be picked up
And so left.
August 14, 2014…
שאלה של קליטה
ורד בר על גדות הנהר.
שתי טיפות טל
נוצצות בקצה הקוץ.
השמש מתעצמת,
באם יתאחדו לטיפה אחת,
כי אז היא תצנח ותחבור
אל הנהר הזורם.
אך הן מתלבטות:
האם על הראשונה לקלוט את לשנייה
או שהשנייה תחבור לראשונה?
והתנדפו בעודן מתווכחות.
4.8.2012…
חידת מצרים
חלומם של האחים המוסלמים
מתנפל על חלומו של שומר גבול מצרים
נשר הפרעה נובר בבשר שארייה
בעוד ראשו בתוך הנבלה
עבד אסלאם נוגס באחוריו.
דם ונקם הם לחמם של יושבי היאור
מימיו התכסו שופכים
בנסיגתם חושפים רשת של מתים
הקשורים בראשיהם
רע אל השמש קורן
האם פתר את החלומות?
28.8.13…
המתמיד
עונה אחרי עונה
שבעים שנות
הרגילו אותי לחשוב
שהחיים רכושי
אני תובע אותם לעצמי
לי האמצעים
לשלם להצעיר אברים
אך באו היורשים
השליטה חומקת
הכסף לא פותר את המהות
צריך לסיים.
למה לא ספרו לי בתחילת הדרך
כי אז הייתי משנה השקעות
לא ממתין לרגע אחרון.
30.8.2013…
ההמון מול היהלום
יהלום 2.5 קראט בכיס
מתהלך במרכז מנהטן בשדרה ה-6
ההמונים עוברים על פניי
אני עוצר לרגע מול חלון ראווה: Macy's
בובות האדם שבתצוגה מרווחות
אני משופשף מכל הצדדים
נקניקייה ופחית אני בולע בהליכה
עולה עד רחוב ה-60
בהחלטיות האופיינית ליושב-הראש של תאגיד גדול
אני חוצה את השדרה וחוזר
אני ממשש את היהלום
נחרד לגלות כי גודלו ירד לשני קראט
המשכתי לשדרה ה-5
שעת הצהריים לא האטה איש
עכשיו היהלום בגודל של קראט אחד
הליטוש לא ניכר
הולכתי את ההמון עד השדרה ה-8
ברחוב ה-40 היהלום ירד לשמינית
וכעבור רחובות אחדים
ראיתי ממנו את הבזקו האחרות
והבוהק נעלם בהמון.…
ביעור חמץ
עוד מעט ובני ישראל יצאו ממצרים
ויאכלו את לחם הפזיזות
אך זה שהתברך בחמץ
מבעירים
אברכים מעלים עשן סמיך.
הלהבה אינה שמיחה
רוצה רק לצאת ידי חובה
חשה בושה
על שאת לחם הדגן
היא מכלה.
והרוח תשא את האפר
אל שדות החיטה
שהבשילו זה עתה
מבין זהוב השיבולים הפיח ניכר
משחיר את שמחת העומר.
30.3.2013…
אהובי עלם צעיר
מודעת אבל מאייתת את שמו:
פרופסור זאב סוסק
אות אחר אות
שלושה דורות של מתאבלים
בשבילי אין הוא איש אכול חולי
לא ישיש הבא בימים
עלם צעיר
המקרין אושר
האומר: בואי אליי
יש לנו עתיד.
על קברו של אהובי מניחים אבנים.
12.8.2013…
את השמש אחרי השקיעה
מתלבטת עם עצמה
שולחת מבזק של רגע
שוב נראית בשיא זריחה.
אך מיד מתכנסת אל עצמה
שוב ניצוץ, שוב כיבוי,
שקעה.
אותי בחשיכה מותירה.
את, שעד כה לא ידעתי
על קיומך,
עכשיו בא תורך.
את נראית לי
עם חיוך ובלעדיו.
בחושך איני בוחן את רגליך
אם רזות או שמנות
אם שניך עקומות.
איני מעמיד אותך במבחני יכולת.
בעלטה, את השמש היחידה.
בלעדייך אני אבוד בחשכה.
בואי, קרבי אליי,
חבקי אותי באורך.
מה יפה האור
המופץ ממך
את אורי היחיד
הגחלילית.
10.9.2010 …
שפת אוקיי
למען תקינות היחסים שבין
העובד ולמעביד
העובד תמיד יבצע את המוטל עליו
ביעילות מרבית.
עוד בטרם סיים, העובד:
"אוקיי"
למעביד שלך לעולם אל תגיד
\אוקיי.
אך מייד שמע:
"אוקיי".
"אולי לא הבהרתי את עמדתי.
על כן אני חוזר:
לא אשמע ממך עוד
אוקיי"
אבל שמע
בכעסו צעק:
"אני הבוס שלך,
אוקיי"
ונענה:
"אוקיי".
16.3.2013…
עיכול זמן
שרועה על ספת הזמן
מעבירה דפי סוף השבוע
גוזרת במבט
טיסות ומצעים במבצע
ממודעת האבל
פנים חדשות ניבטות
הדפים משתלשלים בשעמום
המעכל את הזמן.
16.3.2013…
כי מצאו את מי הנעורים
אושר מציף את הלב
קרין, מייקי ואלון בגרו
מביאים את הוריהם
אל כלולות החופה.
תכשיטי פרחי השדה מחייכים
בשערה של לימור הכלה,
בחיר לבה-משה לבוש בלבן מהזוהר
ברגע הזה היא מותרת לו
הוא מצפה לה בטוהרו.
החתן והכלה מילאו אחר ציפיות ילדיהם.
נהר ההתרגשות שוטף את הקהל
החברים אומרים "כן"
בתוך עצמם
מצאו את מי הנעורים.
9.5.2013…