נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
נעים להיות אבא שלך
עמדת חסרת אונים
השלם בחד התרסק
נפלת בטרם נראו הסדקים
ברגע הזה אני לצדך
גיצים שממני עלו
חממו את לבך
אספת את עצמך
עמדת ביופייך
זאת את
נעים לי להיות אבא שלך
ביום הולדתך.
8.8.2013…
נעול במבחנה
זה זמן שאני
בתחתית המבחנה
בניסוי
מוליכים אותי
מדי פעם מנערים אותי
עולה בידי לטפס
בסולם הדרגות
אני נאחז בקיר הזכוכית
אך מחליק עד המקום
ממנו הכול התחיל
מעשיי גלויים
למי שבתוכי
ומעליי.
19.8.2013…
מבטינו לא נפגשו
הנרצחים התמימים המושפלים חסרי הישע מדברים אליי
הרב יחיאל פריד מביט בי:
"ללא רצון האל העולם לא יתקיים גם לא דקה אחת"
כשתכיר בכך
תחזור בתשובה
תקיים מצוות
תהיה גדול בתורה
אך אני יודע שאין השגחה
ואין בלעדיה
מבטינו לא נפגשו.
23.8.2013…
גבר 2013
ראיתי שור מלא כוח
באריזות קטנות עם משקל ומחיר
לי הגברא והשליטה
לא רואה את זכותך לבחירה
מולך בחיוך של כישלון
מבליט איברים
מנפנף בשק האשכים
חרד להמשיך
מפחד לעצור
גבר 2013.
24.8.2013…
טיפת גשם
לכודה בין הפעמונים
הטל מרסס את התפוחים
מאדימים
טיפת גשם
הענן כיסה את העמק
צרצר
טיפת גשם
מפל לאורכו של קמט הפנים
סלעים מתגלגלים
טיפת גשם
גב הצפרדע רטוב
עונת האהבה
טיפת גשם
השמשה רועדת
חושך סביב
טיפת גשם
נוף הדובדבן סופג
הפרי בשל
מפציץ גבוה
טיפת המים מעל נגסקי
הנפשות טבעו ברוח
טיפת גשם
פרחי הדובדבן מזמזמים
יום מות הלוחם
טיפת גשם
מכחול שחור
נחש בשדה אורז
טיפת גשם
משפחה מרובת ילדים
מתחבקים
נפתלי
24.9.13
*פורסם…
אי שקט שכזה
לבת תשעים ושלוש היה יום קשה
אי שקט שכזה
בנחישות פתחה מגירה
רוקנה את תכולתה
בעיון קראה כל מילה
משלא מצאה את מבוקשה
פתחה עוד מגירה
שוב ושוב
הנחתי את ידי על ראשה
מה את מחפשת?
בדמעות ענתה:
"אני לא מוצאת
את תעודת הפטירה שלי".
19.8.2013…
תקשורת
אוטודידקטית
ילידת תל-אביב
סופרת
משוררת
ציירת
אמנית רב-תחומית
פרסומאית
משפטנית
מעוטרת פרסים יוקרתיים
מייצגת ארגוני נשים
מופיעה בתכניות רדיו וטלוויזיה
גם בתקשורת האלקטרונית
האם לפרט?
המראיינת:
"המידות שבהן התברכת כיצד הן עוזרות לך להתמודד בחולי ובזקנה?"
תראי, אני הוגדרתי מחוננת עוד בתחילת דרכי.
18.8.2013…
מתקנת עולם
כביש ראשי לביה"ח
"שערי צדק" בירושלים
שלג כבד.
דחפורים ערמוהו מאחורי
תחנת האוטובוס.
שחור העיר כיסה
את הלובן
דמה לאספלט.
מכונית מהשפלה עצרה
ילדה לבדה ירדה
אוחזת בכף ובדלי
תחת השחור
מגלה את הלבן
עולה חיוך של
מתקנת עולם.
6.1.2014…
הצל
המנה היומית של בדידות.
הצל לצדי
הנפשי הוא, או גופי?
בתמורה לתשובה הוא דורש את מחציתי
הוא מחייך
אני עצוב
אני נאבק.
רוצה לסלקו
הצל קורא את מחשבותיי
בטרם אמרן:
וכשאלך תישאר הבדידות
אל תעזבני
אני צועק.
25.11.2013…
לא להתעשת
גופי בערפול עם גופך
בריקוד חושים סוחף
כבראשית טרם עלה האור
נעימים הדמדומים
בעוד הצל עוטף
אין לי דרישות
לא מבקש לקבל ולא לקחת
מעורפל באהבתי
מסרב להתעשת.
8.11.2013…
לא לבן
לא עוד לבן גלותי.
מעולם לא עזבתי את ארצי
אני מקומי.
מבראשית שמתי את פניי אל השמש
סירבתי לכל גג
הקירות הפכו לאויביי.
אני מחייך אליה
היא משיבה בצבע שוקו
שמחתה הכהה מציפה
מלנומה התפרצה בצחוק
עד מותי.
12.12.2013…
יערות הבכייה
העצים, שלא כיער, שותקים
לא מספרים את קורות הבכייה.
לא על גופות הירויים
שמעליהן משכו טבעות הזהב
גם שהוסתרו בקפלי הגוף.
שורשים הסבוכים הפריעו לקבורה
המקומיים שרגילים היו לאחוז באת
גדפו את הגופות על שעל פי טעמם
היו שמנות מעל המידה,
האדימו.
התפשרו על חפירה שטוחה
בבוא גשמי הסתיו
חלקי הגופות נחשפו, בצבצו
זרועות השורשים אליהם התקרבו
חיבקו, עטפו
עכשיו הם יער.
4.8.2013…