נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
כאבה של העברית
צער לי אחותי על שעזבת את העברית
עשורים של אנגלית לא הותירו זכר
לגרונית
אחותי מתגאה: ילדיה דוברים אנגלית
טהורה
אף אחד אינו שואל
אם באנו מישראל
האנגלית תקשורתית ומנומסת
שואלת ועונה:
כמה זה עולה?
את יכולה להרשות לעצמך?
מכונית חדשה ובית על הגבעה
ממנה נראים לוס-אנג'לס סיאטל וניו-יורק
גם יחד
הבית. העיר. המדינה.
עתידם מובטח
אך ערומים הם מכל עבר.
העברית שדיברת
בת אלפי שנות היא
מאז שאלוהים דיבר בה
ומה קבלת במקום?
23.9.2011…
בין אהבה לשנאה
שדרת עמודים
ואין רואים את סופה.
עמודי אהבה ועמודי שנאה
עומדים זה בצד זה.
משקרס עמוד השנאה
האחר תומכו.
משנפל עמוד האהבה
השדרה אתו.
17.11.12…
כיכר תחריר במרכזה של קהיר
המפגינים בכיכר תחריר זעקו:
רע לנו!
רע ל-89 מיליוני המצרים
המיליון שטוב לו
איננו פה.
הצעירים דורשים תקווה
דורשים לצאת מהחושך
האם נותר עוד אור בשבילם?
המיליונים ימשיכו לזעוק באפלה
הפירמידות מאובקות
פרעוני האור מחייכים.
לעצמם.
28.7.11…
כך אני רואה
אישה בבית אבות
כפופת מראה
נפולה.
כול כולה הייתה.
אני מול פניה מחייך
חיוך של מחזר.
לו איחרה להיוולד
הייתי פוגש בה
במלוא יופייה
מתוחה
בוהקת
מבטי ממנה לא סר
היום.
12.3.2011…
היום יומי ועל פעם
היית אתי פעם,
אולי עוד פעם
ולא יותר.
איך נשארת אתי
על פני זמן החיים?
ויש שהיום-יומי
לא נשאר.
5.2.2011…
היום הפך לאתמול
היום,
מוחשי
הוא לא מראה סימני חולשה
לא רמז שהוא הולך להסתלק מהעולם
נראה בשיא כוחו
רק הוא ואין מלבדו.
נרדמתי
והוא הפך לאתמול.
17.6.11…
היא והוא ביחד
כשאתם ביחד, הכול אפשרי:
תבנו בית מקרשים.
מדרגות באבן תחצבו.
בערוגות תצמיחו שמחה.
אחד יטפח כישרונו של האחר.
תחיו באהבה.
תעניקו לעצמכם אושר
רגעי וגם מתמשך.
ביתכם יפרח.
תגשימו חלום.
תמששו את משמעות החיים.
תחיו בביטחון אישי וכלכלי.
תראו את העולם הגדול.
תשאפו לעתיד טוב.
יהיו לכם ילדים נפלאים.
את כל טובכם
תוכלו להרעיף עליהם.
תקימו משפחה לתפארת.
תהיה לכם משענת
לתקופת החולי והזקנה.
מה, אתם נפרדים?!
14.7.2010…
הקרחון והים
ההרים הקפואים
הולידו קרחון על ההר.
הוא גולש לאיטו,
הים באופק נראה,
הקרחון לעברו ובא.
לשונו במים הקפואים נוגע, טועם,
למים חודר.
אל ההר מחובר, ממנו כוחו.
כגשר הנושא משקל,
מעל המותר.
התבקע. הקרחון דחוס כסלע, ענק לבן
מההר נותק.
במים ישב
תכניותיו להתפשט,
אל הים הגדול.
ולהפכו לקרחון אחד גדול.
אך האוקיאנוס, כוחו במותניו.
זרמיו העמוקים, לאט ובהתמדה
מסיעים את הענק
הרחק ממקום הולדתו.
עכשיו הוא אי של קרח שקוע וצף.
הקרחון שבע מהקור,
שם פניו הקפואים
אל הימים החמים.
המים והקרח,
זוג גלדיאטורים במאבק איתנים.
רק אחד יצא מהקרב בחיים.
הקרחון תלוי בחמלתו של הים.
הים מוליכו.…
החיצון והפנימי
טלסקופ הבל אל שנות אור צופה
רואה את העולם החיצון
יופיו מרגש
ממרחקים.
אני שולח מבט אל עולמי הפנימי.
שער ציפורן עור ואיברים
עולמות שונים
בגופי מוצאים ייעוד וקיום.
הכוכבים מאחד נולדו
האנרגיה והרצון הקימום.
מהזעום גדל האנוש.
אני בתפילה
שתהיה לי התבונה
לראות בחיצון ובפנימי
שלמות אחת.
12.3.2011…
החיזור
בעל מפעל המכונות ובנו עמדו בפתח המפעל.
הצעיר, מבטו עוקב אחר צעירה,
עטויה מעיל.
היא חמקה
את מלוא פניה לא ראה
אך בלש אחריה.
את כרטיס העובד שלה
שלה.
יודע את שמה: זוהרה.
תחילה ניסה לגרש מחשבותיו.
את אשר עשה-לא אהב.
אך השינה נדדה מעיניו.
בירר מניין באה.
למחרת, בטרם תזרח השמש,
עלה לרכבת עד לתחנה "שלה",
חצה את המסילה, עמד ברציף.
הבחין בה עולה.
התיישב במקום שיוכל לראותה.
לבו מנתר אך לא החליף מילה.
כך המשיך בימים,
השתכנע שזוהרה היא אשת חלומותיו.
נקט יזמה, התיישב לצדה.
היא עם אוזניות, בדבר לא מבחינה.
"תקשיבי לשלי", אליה פנה.
החליפו חוטים. גם מבט.…
החיים על פי הסדר
החיים על פי הסדר,
יש בהם אי-סדר נורא.
אכן יש פרנסה ויש ממה לשלם
שכר דירה וכל היתר
אך הדאגות והסכנות מעבר
לתלוש השכר שוכנות.
ילד בן שלוש, לבדו פתח את הדלת
יצא אל הרחוב.
ההורה לא הבחין בחסרונו
הוא עסק בהתקנות
למנוע פריצה אל ביתו.
להגיע לעבודה והביתה בשלום,
אינו מובן מאליו.
מדי יום ביומו הרוגים ופצועים בכבישים.
חיינו משתבשים.
זהותך-מטרה.
עיניים רבות אחריה בולשות.
רגע וזהותך לא קיימת,
אצלך.
רכושך?
יש עוררים
הגנב אינו משוכנע שעבר על החוק
או שמעשיו מטילים קלון.
המוסר שייך לבעל הממון.
הוא שיכול להרשות לעצמו,
אפילו כפול.
החיים על פי הסדר הם עניין של רגע.…