נפתלי פרימור, שירתי

שער הנצח

הבאים דרך שער שכם
לא מתמהמהים בפתחו
מאיצים תחת הקשת
יש שמביטים בשעון.
כאן הזמן פוסק מלפעום
מתמוסס אל מול הנצח.
מאחורי עגלה נער מקומי
מציע מיני
גרגירים ומאפה.
אני משלם בשקלים חדשים
לא רלוונטיים למקום הנצח.
רק פושט היד
במקומו עומד,
כתמיד
כנצח.

26.11.2017…

הפואטית שלי

השירה הפואטית שלי,
לו רק הכירו בערכה,
לו רק את שורותיה הפנימו.
פעמים ביום אחרי האוכל.
כתרופה.
היינו בעולם יפה.
הטבע כולו כבית התפילה אחד גדול,
ללא ג'יהאד וללא מיליון שהידים.
ללא עבדות.
ללא אלימות.
כל אדם עוטר לראשו כתר ירושלים
וזוכרים שבראשית ברא שית.
שירתי היא מרשם,
אך איני קורא את שירתי
ולא את שירתם של משוררים.

2.12.2017…

קשרים ללא קשר

הקשר מעיק, דוחה ומסוכן.
גם למבט יש כוונה סמויה.
הקשר כטוב בעיניו יעשה
באזיקים יקשור את הקשורים.
ידרוש פיצויים, תשלומים, מזונות,
יתבע רכוש לעצמו.

הקשורים נגד הקשר קמים,
עושים אותו קצר, חסר רגשות, ללא עקבות.
תחת הקשר יש קשרים מרובים
עם רבים.
הם מתקיימים בפייסבוק, במסנג'ר, בוואטסאפ
מתעוררים לרגע ועוברים להמתנה.
NEXT בבקשה.

23.12.2017 …

כאן לא אותו האור

כאן לא אותה השמש,
זה לא אותו האור
שמעל הר המורייה.
זה האור שאת פני מאיר,
את נפשי רואה.

כאן למילה פשוטה יש כוונה
היא חוברת לשירה
יש לה מנגינה משל עצמה.

התעליתי,
השירה מילאה את לבי,
או אז מתחתי את זרועי
חברתי לאדמת ירושלים ולאבניה.

29.11.2017…

לפתע ירושלים

אני סובב, לא מוצא את דרכי
בין יפו לתל אביב.
בת זוגי חסרת סבלנות:
הרי הבטחת שנחגוג במסעדה
כמו במזרח הרחוק.
כזאת שלמען מרקיה יש שטסים
לטוקיו ולבנגקוק.
אני מנסה שוב, אך לכביש רצון משלו.
ככל שקרבתי, אני עדיין רחוק מדי.
הנה חניה, אך זריז החלטה הקדימני וחטף אותה.
אני שוב סובב, לפתע החץ ימינה:
ירושלים
אני אליה.
היא תראה את פניי
ומסעדת היוקרה- את אחוריי.

3.12.2017…

סקס לשום מקום בכל מקום

סליחה,
אל תיקחי את זה אישית,
אך איני מעוניין
בסקס.
בזבוז משווע של משאבי אנרגיה.
המון תנועה
שלא מביאה אותי
לשום מקום.

אין מצב שאני אוותר על גאוות האישה שבי.
ברגע של חיבור
120 טריליון תאים מרוגשים.
הסקס מזרים בי עוצמת חיים.
ברגע זה
ממש.

17.2.2017…

מהחומר המתכלה

פנינה שכנתי,
רצפתה היא התקרה שלי.
לפני יומיים איבדה הכרה
היום הלוויה.
המוות הוא מאז ומתמיד.
חסר צורה וגיל.

"מאז שאני איתך
אני חרדה
יודעת שיש זמן לחומר.
גם השמש בגיל העמידה
ככל שהיא נותנת מעצמה
כך היא דועכת".

איש אינו מגביל את עצמו.
עוד ועוד ירבה שמחה.
פחמן דו-חמצני מחמם את הסובב,
עד הסכנה.
עד שהשירים, כולם יעלו עשן.
ואיך אוהב
ללא שירה?

27.2.2017…

שדי השירה

השדיים קדמו לפואטית.
לפניהם לא היה אלא תוהו ובוהו.
השירה צמחה איתם,
יד ביד.

השירה להם שופר
מהללת את יופיים
עוד בטרם נראו ברבים.

עולם רב תכליתי להם,
דינמי, על פי הרגע
מיניקים
מעניקים
חיים.
שדי השירה.

25.3.2017…

חותמת הברית

את אינך מוותרת.
פעם בשבוע חייבת.
ועדיף עוד פעם.
לך זאת חותמת הברית:
את בזוגיות.

בשבילו את טורחת
ממלאת פלפלים
את זה שאין לו גובה
שנראה דש רחב
או חצי תחת,
שיש בו אגוזים וצימוקים
הממתיקים
את השגרה.

ואני?
אני מודע ליוקר
הנוזל הנפלט,
הוא בא ממני
זה אני בזעיר טיפין.
איני מוכן להפקירו
רק כי את רוצה
בן זוג.

8.3.2016…

תקשורת בתוהו ובוהו

על פי התקשורת:
תוהו ובוהו הוא סכנה
לקיומה.
התקשורת שולחת זרועות של חשיפה.
בתחכום משליטה סדר בכאוס.
דוחקת את תוהו ובוהו לפינה נידחת
נועלת אותו מאחורי סורג ובריח.
הפכו למאמין אדוק בסדר העולמי.

התקשורת
עוררה בתוהו ובוהו כוחות שהיו רדומים
הם משיבים מלחמה.
תעצומות הנפש הנשכחות קמו לתחייה

הבלגן מאמין בדרכו.
הוא מטיל על עצמו משימה:
להרוס את התקשורת עד היסוד.
עד אי-סדר
עד תוהו ובוהו.

25.2.2017 …

תתכסה ערווה

מאוד מבוגרת
זקנה מהקומה השלישית
אלמנה 21 שנה.
בעלה היה לה גאולוג
הוא האור והחושך
אינה יוצאת מאורו.

לא מבקשת דבר,
אלא את ששייך לה
לרגע אינה לבדה
זיכרונות וארוטיקה
ידיה הרזות, עורה המקומט, כלי דם הבולטים
מוליכים עוצמה.

להצטלם בערום עם אהובה
לכסות בעלעלי שרכים את המפשעות
כיסוי חלקי מאוד
את גופותיהם מפשיט
לרגע קיים.

מאז מות האהוב, השרכים המשיכו לגדול
התפשטו על פני הקירות
ממתינים לגן החלום.

חשוכת ילדים
אלא אם כן תהרה
בגיל 82
"יש לי עוד שנה
ואני יכולה"

1.4.2017…

Powrot Jerozolimy

Gromadza sie w ciemnosci.
Od czasu stworzenia Adama,
Pierwszy raz zblizaja sie do Jerozolimy
Za soba zostawili bogate zerowiska.
Przechodza metamorfoze-
Wierza.
Po nieznanym szlaku
Wspinaja sia do rozpoznanego miasta.
Pod wplywem wewnetrznego impulsu
Pokonuja zapory watpliwosci I fale nianawisci.

Wepelnili Potok Cedronu
Plyneli strumieniem pod wzgorza Golgoty
Przesli Via Dolorosa
Nie czuja glodu ani zmeczenia
Samotni i wszyscy razem
Stoja naprzeciwko Boga
Tworza poezje zycia
Witaja pierwsze swiatlo
Dnia Ostatecznego.

12.12.2017…