נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
חיית הארץ
נוהמת ושואגת,
סימפונית חיים אחת גדולה.
מעלה חיוך, חושפת ניב חד.
מתהדרת בשערותיה, בנוצותיה ובקשקשיה.
מלטפת ודורסת באחת.
זנבה נשרך אחריה, זקופה, מודעת לעצמה.
כנפי תעופה לה וסנפיר ורגל תמירה.
שקופה במלבושיה השחורים.
לא לאילוף, לצידך כותבת שירה.
20.1.2017…
היכל השלום של אסלאם
דבריי המטיף: "האסלאם הוא שלום"
כל מבוקשתו לעשות למען אללה ונביאו.
לעשייה הזאת יש פנים קשות.
חמש פעמים ביום
המאמין קם
או אז ידיו פנויות
לכיבוש עולם.
את זאת הוא עושה מאז ימיו של הנביא.
"היפה שבאסלאם", מכריז המטיף.
איני עונה לנביא, אלא לנושאי חרבו,
מאמיניו אלימים מאוד.
דרכם צלחה מערב עד קדמת סין
ועד ליבה של אפריקה השחורה.
בכל מקום שאליו הוא בא
שם באפיקי הנחלים זורם דם.
תביט בהשמדת תרבויות אדם,
היכן היכל השלום שבפי האסלאם?
7.10.2017…
נפש בצינוק*
הסוהר לא הראה שום סימן,
שום התראה.
בעט במדויק
אל הצלעות
שאגה מקפיאה
חתמה את המכה.
"אסור לך להסתכל אליי
תקבל 15 ימי צינוק"
המכות כוונו לצד ימין של הגוף
הטריות נצבעו אדום
הטריות פחות בכחול ובסגול
הישנות בצהוב.
פסים וגוונים.
גם בצינוק
ערכתי קבלת שבת
בעיניים עצומות
ללא קול.
זוג פמוטים של בית הוריי
על שלל פיתוחי הכסף
מונחים על מפה לבנה רקומה
בשבת המלכה.
כפות ידיי מרחפות מעליהם
נוגעות בם
בשרי נחרך.
מרקש אפריל 2017
* רפאל יפרח נשפט ביפן לארבע שנות מאסר עם עבודות פרך …
שלמה בשבריה
אוהבייך יודעים שאת בנויה משברייך
משכונות נפרדות
מאבני השוני
מבליל של שפות
מאנשים
מאישה ואיש
מכן ולא.
ירושלים מחוברת בשבריה
מתת השברים מתת הדבר
מהמתוק ומהיקר
לירושלים השלמה.
8.12.2017…
חול וסלע
על חופה של תל-אביב
או על כל חוף אחר,
איני תולה את טבלת הייאוש
איני מסמן את הימים עד בואה
של שירת ירושלים.
אין לי ציפיות מגרגירי החול
גם לא מהגלים הבאים ונסוגים.
משחציתי את שער הגיא,
סלעים תחתיי וירושלים באופק,
עוצמתה של העיר ניכרת:
בחיוכך ובמכוניות החולפות על פנינו
מבלי שיבחינו בנו כלל.
אני מכוון את השעון לשניות
לוחץ
רגע הכתיבה יתחיל בעוד…
עכשיו.
6.12.2017…
רק שמך איננו פה
כולך לפניי
רגע לפני ורגע אחרי.
השער, הזרעות והחזה,
שפתייך הטועמות,
כל חלקיק שבך.
רק שמך אינו עולה,
אך זה אינו משנה
השם הזה אבד
הוא לא היה בחלקך
הוא לא צמח ממך.
אני זוכר
את כל החלקיקיים
טעמם איתי.
רק שמך איננו פה.
4.12.2017…
גלעד לשנאת אחים
הבית השרוף, ברובע היהודי.
ריח שרפה מילא את אפי
האימה השתמרה
מאז ח' באלול שנת שבעים לספירה.
בעיר המבוצרת שמעל הר הבית
הנצורים ראו אש גדולה אל המשכן עולה
קודש הקודשים בוער.
וכסא המלכות ריק.
הקנאים נושאי אמל"ח אל הכיכרות יצאו.
אשמות הוטחו,
דם אחים נשפך,
יצחק רבין נרצח.
ביהודה – לא נותרה ערוגה.
מוות בכל פינה.
עם אדוני אל אדונים רבים נמכר.
שוקי רומא הוצפו עבדים עברים לרוב.
ישראל לארצו שב.
על הר בית מקדשנו מתנשא מסגד אל-אקצה,
באימה אני מביט בו.
הוא הגלעד לשנאת אחים.
5.11.2017…
ים מקדם
אני יוצא מירושלים
בחצות הלילה עוזב את הדרך
לטובת הבלתי מוכר.
ים המלח מחזיר את אור הכוכבים
מאיר לי את פני הסכנה.
רצף של בולענים,
אבנים וגושי המלח מפוזרים באקראי
נותרו מאחורי הים שנסוג.
גופות ללא קבר.
הקדם שנותר
מתעתע בי,
איני יודע היכן להניח את רגלי.
האם אהפוך לבוץ השחור?
ריח הגפרית מעיד
שהלכו פה לפניי.
10.10.2017…
שיבה אל ירושלים
מצטופפים בחשכה
מכל קצות תבל באו
לראשונה, מאז בריאת האדם, שבים לירושלים
מאחוריהם נותרו הררי סירי בשר.
עוברים מהפך לאנשים מאמינים
דחף פנימי מובילם בדרכים לא ידעו
עולים אל העיר, והיא לפתע מוכרת
גוברים על מחסומי הספקות וגלי השנאה.
מילאו את אפיק נחל קדרון ובשצף מעל גבעת הגולגולתא
חצו את ויה דולורוזה
ללא תחושת רעב עמידים לכל תשישות
כל איש לבדו וקהלו
עומדים אל מול האל
יוצרים שירה פואטית
שחר ראשון מבצבץ
ליום הדין הקרב.
13.12.2017…
ירושלים וירושלמי
יש קסם בזוגיות.
לכל אחד מבין השניים יש מקום לאחר.
הם תואמים, אוטמים כל חסר.
ככל שירבו להיות יחד, ירצו עוד.
הם זוג:
ירושלים וירושלמי.
ומגיע רגע קשה,
כל כעס
של חששות הדדיים,
כי אז הזוג מתכנס לתוך עצמו.
הם יחד.
עשו להם בית.
5.12.2017…
חומות תחת חומה
העוברים והשבים אינם יודעים
שברחוב יפו, מאחורי בנין העירייה
עמדה חומת בטון גס.
לצידה עמדות צבא, שלעיתים ירו.
קירות ההפרדה רבו,
עכשיו הם מאחורי כל בית.
מבטים נועלים דלתות,
החשש עוצם עיניים.
לכל אחד יש גבולות ירושלים משלו.
לעגבנייה ברחוב הגיא יש צורה של רימון,
הפטוטרת היא הנצרה.
לזיתים צורה של תחמושת חיה.
כלי נשק בכל מקום.
תייר חולף, מתפעל מהאמונה החיה.
שואל לדעתי,
אני דרוך מדי לענות.
7.12.2017…