נפתלי פרימור, שירתי

לא בחרתי להיוולד

לא בחרתי להיוולד.
איש אותי לא בחר.
לא הייתי נעלב,
אילו-לא הייתי נולד.

לא אמרתי שמגיע לי לחיות.
לא אמרתי שאני חייב.
לא אמרתי שאני מקורב.

עכשיו יש לי שם וצורה.
אישיות.
אני פה.

הם חייבים להכיר
שאני מוביל.

זוכר שלא בחרתי בזה.

22.10.2010…

לא אשקר בשירה

לא אוכל לשקר בשירה
לא אכתוב בשירה
"אוהב"
בעוד רוצה במות.
השירה היא מפלט
אין זה שקר שאני מתגעגע
השירה מטהרת מהשקר
אני אומר: "רוצה באחרת"
זאת שעמוק נותרת
שאינה מתבגרת
וזה אינו שקר.

24.6.2011…

לא אקח

העמים דורשים זכויות לפרט
לא רק לטייקונים
ולאימפריות.
למושפל העומד בתור ללשכה
לאיש מעמד הביניים
חופש הבחירה ייקבע בכיכר
גרמניה ליטא ופולניה
פותחות שערים
הוריך שם היו
עכשיו תורך
אהיה אזרח בהן
כחוק
מה. לא תיקח?
אל תהיה פרייר
אך איני חש שייכות
קח ומהר
לא אקח.

נפתלי 23.9.11…

לא אוותר

עובדה שזה אפשרי
לתת לעצמי שנים
לא שנות זקנה
אלא שנים של גיל הביניים
מהתקופה שבין ארבעים לשישים
רק לא להתקרב לשבעים וחמש
זה אפשרי
לאכול בריא-זה אפשרי
מתיחות וטיפולים-זה אפשרי
עם בן זוג אחראי-זה אפשרי
אני אהיה פנויה לסקס פראי
אני באמת לא בנויה לזה
אך על "זה אפשרי"
לא אוותר.

18.8.2011…

לא אדנית הסירה

בגן הבוטני שבירושלים
תקועה סירה
מלאוה אדמה ושתלו:
עגבנית הגינה, כרפס ריחני,
פטרונית כלאיים וחמנית מצויה.
את הסירה לים נועדת
לא להיות מצע לפרחי הגינה.
אני יודע שרק מבול של
ארבעים יממות יגאל אותך
לא תהיה עוד אדנית
אני מוכן
מראה נשי לך
כי לפתע התאהבתי בך
אולי הקדמת את זמנך
או הזמן השיגך
הזמן לא היטיב עמך
את ואני באותה הסירה:
שנינו ניאבק
נישטף ולא ניכנע.

16.7.20.11…

עסקת אלף באחד

לי ניצחון אחד. לאויביי-אלף
לוחמיו רופפו את המשפט
ממנו ישראל שואבת מוסר.
איני מתנשא מכעס
הרג חיילינו
הוא פעולת מלחמה.
אך דמם של התמימים
הוא שבעסקה.
ישראל מוחה כף
לג'יהאד.

טוב לי שגלעד שליט בבית.
נפלא לי לחבק חייל.
אך ישראל לא שומע בשורה לשלום
האסלאם לא יודע רחם
ושניהם יצאו מחוזקים
לסיבוב הבא.

21.10.2011 …

ענן בהיריון

עם הרוח
ברקיע הופיעה נקודה כהה
ספק אם באמת הייתה
היא הולכת וגדלה
לובשת צורה
חברותיה קרבות
בליטה ראשית וגושים מפוזרים
ממרחקים מתקבצים
לענן הראשי.
הוא הכביד והאפיר
הפך למקדש ובשעריו מתאספים מאמיניו.
הגוף
באחת נפרץ.
ניתך בעוצמה
זאת שהחלה בנקודה קטנה…
מה היה בה?

4.11.2011…

עניין של תחושה

להקת איילים,
להקת עופות נודדים,
להקה צפופה של דגים.
בשביל לראותם אצפין
או אדרים.
הם נפלאים.
מראם נוסכת בי תחושת ערך
החיים.
ולמה איני מרגיש דבר
באספת הדיירים?

17.12.2010…

ענבר בשירה

למי נועדה השירה?
אין בה אפילו אות חדשה
לא פסיק, לא נקודה.
איזה טוב יש בה?

השירה לא שווה כרטיס טיסה,
לא תשלם בה חוב או תקנה דירה,
ועל כן קמו עליה ודרשו לפסקה
באמרם: השירה לבטלה!

עצרו!
השירה היא החצוצרה
שתשמיע את המעשים הנפלאים שענבר עושה:
על עיני אורצ'יק הבוהקות גם כשהן ריקות,
על דגי האגם השוחים חופשיים
וחבל ארוך משתלשל להם בין הזימים,
על חיות הבר הזוכרות שתי מלטפות יפיפיות
אורית וענבר שטיפלו בחיות יערות הגשם
עד שלא נותרו לא נוצה
או שיער או קשקש יתומים.

לך יש אהבה
לנו יש אהבת ענבר.

8.8.08…

עמק הסכסוך

העמק
מני ים במערב ועד הגבעות במזרח.
שקט בנתיב השיירה
מאוד חקלאי פה.
אדמה פורייה
דם רב נשפך עליה.
עובדיה אינם המנצחים
גם לא המנוצחים.
תאילנדים עטויי גלימה
יודעים את המלאכה
עוד מעט יעזבו.
בעזרת הכסף שירוויחו
יוכלו לשפר את חייהם.
יושבי נתיב השירה וכפר שיח' דנון
מביטים בתנובתו של
השכן.
לבם חש שהסכסוך טרם הסתיים.
אדמת העמק יכולה לספוג עוד דם.

28.7.2011…

עמד ונפל

קח כדורים, משחות וטיפות:
אלו מרפאים את הכאב,
את המשבר
את מצוקות הנפש
אלו מגרשים את המחשבות האבדניות
יחזקו את רוחך
ישיבו אותך אל החיים
תרצה בנשים.

איני מבקש להתרפא
איני מבקש הקלה
טוב לי בסבלי
לא תחת האבדן אקבל שמחה
אני חזק, עומד בזה.
ביום המחרת
נפל ומת.

30.5.2011

קח כדורים, משחות וטיפות:
אלו מרפאים את הכאב,
את המשבר
את מצוקות הנפש
אלו מגרשים את המחשבות האבדניות
יחזקו את רוחך
ישיבו אותך אל החיים
תרצה בנשים.

איני מבקש להתרפא
איני מבקש הקלה
טוב לי בסבלי
לא תחת האבדן אקבל שמחה
אני חזק, עומד בזה.
ביום המחרת
נפל ומת.…

עם מי היא הייתה?

רגעים קסומים של תחילת הליל
אני מפיק מהם חיים
בטרם אתנתק אני שולח מבט
על מי שאתי,
ברגע של חלום האם תישאר אתי?
אני עובר מקום,
חוצה זמנים.
יוצא מתוכי
אליה.
היא באותה הכותונת.
תמיד.
פניה עגולות. שערה שחור.
מצטרפת.
מושיטה את ידה.
אין לי דרישות
אנחנו זוג
קופצים ומתגלגלים
עד די.
אז אני פוקח עיניים
לאט
האישה שלצדי
נותרה
עם מי היא הייתה?

5.8.2011…