נפתלי פרימור, שירתי

המחיר שאני משלם

איני פוגע באנשים
לא לוקח דבר שאינו שלי
משלי יודע לתת
אני נקי מכל רבב.
אני בעל מוסר.

אך הנה שורפים את יערות העד
אני חש אשמה.
היער הובער בשביל להאכיל אותי בשר.
זה תאבוני הבלתי מרוסן
זה הצורך לצרוך המקולל.

אני אומר לעצמי:
אסתפק רק בהכרחי
אך הרשימה של "בסכנת הכחדה"
הולכת וגדלה.

עשן היערות
מגרוני יוצא,
זה המחיר שאני משלם
כדי להשתייך למעמד
שיש לו.

29.4.11…

מוות עושה טוב לפושע

משפחת הפשע אברג'יל
סגרה חשבון עם משפחת הפשע
אלפרון
הייתה ביניהם מחלוקת על
סחר בנשים הימורים וסמים
גם השוק האפור
והרוצחים קיבלו אחוזים
וברוך השם יש מתים
על לוח השיש הלבן מאיטליה
חרטו באותיות קידוש לבנה
סיפור על האב האהוב
שברוחב לבו פילס את דרכו
היה בעל נאמן
וחבר של כולם
יש עוד צדיק אחר
שפרץ את המחסום ודרס שוטר
על המצבה הטביעו מילה
על אהבתו הגדולה לאדם
והוא איש ישר שבסתר נתן
אני נדהם
איך המוות יודע לתקן
את דרכו של האדם.

11.8.11…

גבר-אישה

ראיתי שהעין שלך חושקת.
שאתה מביט בי במבט אונס.
שאתה לא רוצה לשמוע
למה לבי כועס.

האישון שלך נפתח לגודל
שדרכו תשאב אותי אליך
אין לך רצון שאשאר עוד רגע
מחוץ לגופך.

אני בזאת לא יכולה לעמוד.
האם תלמד לקבל את רצוני?
קבל את דרכי.
קבל אותי.

עכשיו אני אומרת:
צא וחזור עם
פרחים.
אני מחליפה בגדים.

29.10.10…

המדבר והאמונה

אהבה גדולה בי לאנשי המדבר.
לזה שמצא בו חיים.
בעוד
האחר נס על נפשו ממנו.

שם הכוכבים מראים דרך.
עדר הגמלים-לצי הספינות
המוביל משא ועשה מלחמה.
אוהל צמר האפור, להם לארמון.

מי חיים וכל אשר להם
לזר מצווים לתת.
זה שאבד במדבר הנורא.
אין לשאול לשמו ומניין בא.
לבל יהיה משבט שעמם מלחמה.
ברבע אל-חאלי חולות הנודדים
הם אדמתם הפורייה.

בבוא הרוח, החול כענן מעל שאריהם נע.
ואין שם מבדיל בין השמים ומקום הדריכה.
צווארו הארוך של הגמל כתורן
נדנד.
לפתע קרס והחול אליו נפל.
פה אסלאם קם.

האמונה בדרכו של שליח האל
קיבצה את שוכני המדבר.
ועשתה אותם לשבט.…

המוות זכה

העולם מאוחד:
ישראל לא תבנה מעבר לקו.
שם ערב.
פלסטינים.
ארצות העולם משגיחות
מאיימות.
לא מרשות לישראל להתנחל
בארצה
בארץ האבות.
שני העמים נלחמים.
יש שיפוצצו מבפנים
ויש שיפוצצו מבחוץ
פנימה.
אך למי הארץ
טרם הוכרע.
המוות זכה.

25.2.11…

המוות מצמיח חיים

לנו קשה עם המוות
לא מכחישים
אך מעדיפים לא לראותו
האובדן מתמשך
נעשה חלק מאיתנו
מין בגד שכזה
המוות אינו אויב החיים
הוא פה
ברחוב בשוק בדירה שלידי
בחדרי
אין בי כעס.

בגינתי עלי שלכת
עלים מתים
אין בי כעס
כל מזונותינו פסקו מלחיות
אין בי כעס
המוות מצמיח חיים-
אור עולם.

19.3.11…

טיפול אלטרנטיבי

ניר, נכה.
שפיותו נשמרת הודות לתיק
של כדורים ותרופות.
אין לו שעה עגולה בלעדיהם.
שנינו, בחדר אחד,
כותבים
שירים.

מחר, ידידי, אל תיקח כדורים.
אני רוצה לבוא עם טיפול חדשני.
נערה עובדת זרה או מקומית.
ב"מקום לשירה" נציע מיטה.

אל דאגה למשתתפים,
אנחנו ביום טיפולים.
אין פה סקס או גסות לשמה
או פגיעה בזכויות מעמד האישה.

היא מצלעו נבראה.
על כן במדויק יודעת
לאתר את המקום בו מצטבר הכאב.
את מסלולי ההולכה
את הקשר שבין המוח לסביבה.

יודעת את מידת הנגיעה,
את הגירוי והתגובה.
מצבו של ניר הולך ומשתפר
יממה שלמה כדור לא לקח.
הוא יודע שהמגע מרפא.

18.6.10…

טיפות הזיכרון

הוא לא איתך
נשאר הזיכרון
הכיני ממנו מיצוי
ערבבי עם טיפות
באך
ופעמיים ביום
טפטפי תחת הלשון.

9.9.11…

מקצוענים

בגד מסוגנן
בגאווה נושא את יוצרו
האוכל הוא בוטיק
לא מזון
הוא חוויה של כוכבים
וחייבת ביין שהטועמים
בחרו על פי המנה
רק המקצוענים.
האופטיקאי, הצורף
הארכיטקט, האדריכל
המתקן את מכונת הכביסה
מקצוענים
אני מזמין אותך לאהבה
לא מקצוענית.
איך שיצא לנו.

11.6.11…

מסיפורי העם במדבר

זה זמן שאדים אינו שקט,
מנוחה לא מוצא.
אין לו סבלנות לשמוע,
עבודתו אינו עושה.
אמו יודעת שהגיע זמנו.
אדים בנשים מסתכל.

לאמו פלט מילים ספורות:
"עד שהירח ישלים מחזורו,
אחזור"
כדים שניים מאוהלו לקח
ואל המעיין ירד.
המעיין, חומת אבנים סביבו,
מימיו נבעו מתחתיתו של צוק איתן
זרמו היישר לבור שבסלע נחצב.

הצוק כמבצר גבול המדבר היה,
אל כיוון הים הגדול,
עצים רבים ושטחים ירוקים.
תמרים, תאנה, עצי בשמים ולבונה
ושטחי מרעה ותבואה.
ממול,
מעט ירוק והכול מדבר וחול.
אדים את שני הכדים במים מילא
עד שפתם.
אטם אותם בפיסת עור,
בקלות ובחן הניפם, ללא מאמץ
ואל המדבר שם פניו.…

טיפת אדם

ברז באמבטיה דולף
טיפה אחרי טיפה
נדחפת
מתאמצת להיפרד מאחרות
מבליטה את מראה
הנה טיפה בלרינה
בחן מתנענעת
בשעון המים היא נספרת
בתוך מטר מעוקב
אך בעיניה היא
הטיפה.

12.2.2011…

טרשים או ממלכה

גבעת טרשים בשומרון
אחת מני רבות
סלעים מזדקפים מחורצים מרוסקים
מתעלים מעל האדמה הנשטפת
בצד המזרח צוק חומה.
והנה הוא מתנקה
אבני החומה נראות בבירור
שער גדול ממדים
מזמין את מבטי
אני בפתחו והוא נפתח לרווחה
מה שהיו אבני דרדרת
הם רחוב השוק
שוקק.
בכוך עמוק
ראיתי צל חולף?
שממית על פני הסלע
או בן ממלכת ישראל.

9.7.11…