נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
ירושלים הספוגה
אתה שיודע להפיק מירושלים שיר.
ירושלים ספוגה חצויות.
נושפת בה שנאה,
זאת החורצת חיים.
ירושלים אחת.
בתפילותיה מדברת אהבה.
אני מתחפר בה.
מנשיל מעליי את המציאות
הנושאת משא כבד מנשוא.
אני מביט באנשי העיר, כולם כמוני.
תרים אחרי חלומם
ומיד מקיצים
יודעים שאירועים ספוגי דם
בפתחנו.
26.8.2017…
ירושלים עצמות ואבנים
ירושלים של הבוקר.
נגיעה קלה באבן מאבניה,
והיא עירם של שאול ודוד.
עוד נגיעה מעבירה אותי אל הר המוריה
אל בית המקדש.
אל הר הזיתים,
שם ממתינים קבוריה
לתחייה.
גם בבוקר הזה היום עכשיו.
לאה קבורה בהר המנוחות בגבעת שאול.
אחפור בין אבני ההר
אחז בעצם מעצמותיה
לי שמחת בית המקדש.
טביליסי 9.8.2017…
העיר העטופה
אני נישא על גבי מבט מעל,
ההרים מזדקפים מכל צד,
כעלי כותרת העוטפים את העיר
ירושלים.
7.8.2017…
מעורב ירושלמי
בירושלים יש ישראלים, יש פלסטינאים, יש בני ארצות הנוצרים.
אין בירושלים בלתי מעורבים.
יש שמתפללים בכותל, יש שבאל-אקצה, יש שבכנסיית הקבר הקדוש.
בירושלים כולם מעורבים.
ישנם בירושלים יראי שמיים, יש שהידים, יש קדושים מעונים.
אין בירושלים בלתי מעורבים.
יש רובע מוסלמי, יש רובע יהודי, יש רובע ארמני.
גבול חוצה ביניהם
וסביבם חומה.
בירושלים כולם מעורבים.
4.8.2017…
פלא החיים
אני חוצה את "שביל החלב"
לאורך 8 מיליון שנות-אור
ריק ותו לא.
גושים קרים חסרי צורה
נעים במהירות האור.
כי אז, מתוך נצח הבדידות,
נקודה כחולה בוהקת,
קטנה מאוד.
ככל שאני קרב
היא מבהירה את יופייה.
דרך העננים המים זורמים,
יער ירק
פסגות לבנות.
הארץ מלאה רגשות
בחיקה של אישה
כאן שוכנת השירה.
10.7.2017…
הרחק מהמושלם
טסתי
מרחקים
להתנסות.
להוכיח לעצמי ולך, שאני יכול,
שאיני חושש להעמיד את הדמיון במבחן.
את נתת את כל כולך,
לי ולעצמך,
אך זה לא זה.
האכזבה זכתה בליטרת הבשר
הדליקה ניצוצות,
חגגה.
הכישלון לא פסח.
לו רק עשינו את זאת
מעט אחרת.
האומנם?
אלו חיינו.
עד הנשימה האחרונה
ואפילו היא זאת אינה שלמה,
ואין אחריה.
כי הכישלון מוכר
עוד בטרם נבחן.
19.1.2017…
ציון ואני
כל עוד ציון נשמעת
אני מאזין לה.
מוסר את עצמי בידיה
מוחק גבולות שביני לבינה,
אני וציון חד הם.
עכשיו אני מבין לנפשה.
אני מלווה אותה בימיה הנוראים
בתשעה באב,
במרד הגדול ובמרד גטו ורשה.
אני רואה אותה בתקומתה
בהר הבית.
וכשאני פוקח עיניים
אני באירוע של יום ההולדת:
חוה פרנקל- פשמיסלבסקי בת 97.
חבריה בבית האבות "נופים"
עורכים לה קבלת פנים.
1.8.2017…
ירושלים בכל עיר
בטביליסי,
חציתי כיכרות וסמטאות,
פניתי לאיש שעמד לצדי. שאלתי:
האם תוכל להראות לי את הדרך לירושלים?
והוא אינו מופתע:
"בפנייה בראשונה שמאלה, תמשיך ישר,
וירושלים לפניך".
8.8.2017…
אהובי הזמן
הזמן הוא אקזוטי, אני חשה בו.
בלתי נראה אך מלא ריחות.
ריחו של הזמן.
שאלתי את לבי:
האם יש לו אבר מין, כזה שיתאים לפתחי.
מבלי להמתין לתשובה,
אני אבדוק,
אני אדע!
אהיה האישה הראשונה, היחידה
שתעשה ילד עם הזמן.
פרי בטני יהיה נצחי
לעולם לא יהיה חייב לשאול:
מה תוליד שנת תשע"ח?
יש רגע מתאים לפיתויו של הזמן
לבוא איתו בברית גבר-אישה.
בחצות הליל, בראש השנה
כשהזמן בתשוקתו המלאה אני אהיה בשיאי
מתאימה את עצמי אליו
התאחדנו!
אני והזמן.
5.8.2017…
פרי בשבט
היכן פרי בטני?!
האם אבד?
האם מותו נקבע?
הוא לא נבל.
עכשיו הוא טעים.
עכשיו הוא שקד
פרי מר.
20.1.2017…
יש בירושלים
ישנם בירושלים אנשים
שרוצים לקום בבוקר
לחיות את היום,
כמו בכל מקום.
אך מתברר
שבירושלים זה קורה אחרת:
העיר מעוררת ריב,
צורבת, מותירה חותם.
עושה אותי
ירושלמי.
לא פוסקים להתעמת עליה.
ירושלים בכל מקום:
במכולת
בבית הקולנוע
ובבית האבות.
25.7.2017…