Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

שירים חדשים נבחרים

ילדי נערי אהובי והזקן אינם שומעים יותר

אל תצא ילדי.
מאחורי הגן, הדרך.
המכוניות הדוהרות יכולות להרוג.
אל תצא ילדי.

אל תצא נערי.
בהמשך הדרך צוק ותהום אימתניים.
אינם נראים עד ש… נופלים.
אל תצא נערי.

אל תצא אהובי.
כי מעבר למבט המפתה של נשים
הסכנה שוררת.
בנגיעה קלה הן הורגות.
אל תצא אהובי.

אל תצא זקן.
יש מדרגה אחת שאל הרחוב מובילה.
ביום גשום שפתה חלקה ומכשילה.
אל תצא זקן.

ילדי, נערי, אהובי והזקן
אינם שומעים יותר.

29.5.10…

היללת הבלתי נראים

זמן רב שמעתי אותם.
קוקטייל של בכי התינוקות
והצחוקים של המתבגרים
והגיחוך של הזקנים.

אנחנו גרנו בבית האחרון, בקצה.
קולם הקדים את החושך.
האם בקשו להזכיר
שגם הוא נברא.

כשהיללה הראשונה נשמעה
מיד הצטרפו עוד כמה.
מכוונים שונים.
רצתי, הלכתי זחלתי אליהם,
קרבתם ביקשתי.

ככל שהתקרבתי, הם התרחקו.
"קשיי קליטה" קראו לזה אז,
בהם התנסיתי לא מעט.
אולי הבחנתי בצל שחמק.
רק קולם נגע.

רק כשמת הרשה לי להביט
גופתו הושלכה
רכב פגע בו.
תן.

צבע פרוותו כשדה החיטה
בטרם הבשילה.
עינו נותרה פקוחה.
קרבתי,
ירוקה.
כשלי.

6.5.10…

יום גשום על פי בוקובסקי*

לא זוכר מה הביא אותי
למפגש הכותבים הזה.
מהבית יצאתי יבש.
לבוש מכנסיים,
לא חדשים, אבל יבשים.
חולצה גם.

שלולית ראשונה
המכנסיים רטובות
גם בוץ!
רציתי להתייבש,
ראיתי חדר,
שאלתי
נכנסתי,
לפניי שולחן גדול וסביבו כותבים.
על מה מדברים פה?
על אחד, אמריקאי.

בוקובסקי. שנא את אבא שלו.
אחד כמוני, עבד הרבה בלשכה.
סירב להישמע.
מהסירוב יצר שירים.
עכשיו לא אוהבים אותם עוד.

השכן שלי מצד השני,
הרוסי, שכל היום מעשן,
דופק צעירות ושותה,
תאמין לי, השם שלו כמעט זהה.
אולי חסרה לו אות אחת,
ממש כישלון של בנאדם.

*צ'רלס בוקובסקי (1920-1994) משורר האנטי. בשפת הרחוב ביטא מציאות קשה של החיים בשולי החברה האמריקאית.…

ימשיכו לסמן

נכדינו, בנינו ואחינו נולד
ב-18 באפריל, 2010.
פתחו חריץ וחילצוהו.
הוא איתנו. פה.

לפני רגע היה מאיברי אימו,
ככליה וכלב.
עכשיו ישלו אישיות ושם.
נקודה "א" סומנה.

אי שם במרחב הזמן,
על כך הניסיון מעיד
תהיה לו "ת".

הנקודה "ב" קרובה
כשיפסיק לינוק, יגיד רצונו.
אין לי מושג ירוק מה תהיה נקודה "ג".
המלווים אותו יגידו.

מביטים בו.
כל תנועה, כל פתיחת פה,
כמה גובהו, מה אוכל
האם בקע לו כבר שן?
השבוע היה קצת חולה.

את השיר הזה ימשיכו הוריו.
אחיו, אשתו וילדיו.
אך האות הראשונה של חייו
ראיתי
סומנה.

29.10.10…

יסודות הקמים לתחייה

זה זמן שהמדע חוקר
הכיצד הפך הדומם לחי?
עוד מעט ונדע
איך נוצרו איש ואישה
איך החיבור בין היסודות
הניב תבונה?
תוצאת החיבור לא תשווה
לסכום מרכיביו
יש שמתחברים ליצור חיים
ויש שמתפרקים ליסודות
הקמים לתחייה.

9.7.11…

יממה ברגע

לכל רגעי היממה יש יעוד:
יש רגע של חלום.
יש רגע של קיצה.
יש רגע של פקיחת עיניים.
יש רגע של כוס קפה-עוגה
של פרוסת לחם בריבה
יש רגע של בדרך.
יש רגע של עשייה.
יש רגע של מנוחה.
יש רגע של צרכים.
יש רגע של אהבה.
יש רגע של עייפות.
יש רגע שבדרך למיטה.
יש רגע שנרדמתי.
יש רגע שאני מפנה את הגב.
מהיממה, אני רוצה לחיות
רק אותו הרגע.

15.10.10…

ילד בוגר ומבוגר ילדותי

ילד ללא הוריו
בגר בבת אחת
עושה את דרכו
ללא חיבוק.
מרגיש בוגר.
הבוגר לא יכול לבדו
זקוק לתמיכה
להתמודד
עם המצפה לו.
לא יצליח לבדו.
גם הוא יתום.
מחפש ילד
שיחבקו.

1.4.11…

ילד יהודי אחד, לא יותר

אנשים החיים בשנות אלפיים ויותר
רוצים לדעת יותר ויותר
על המקומות הנידחים ביותר
על המטפסים אל פסגות ההרים הגבוהים ביותר
על היצורים החיים בים העמוק ביותר
על המסת השלגים בקטבים הקרים ביותר
על הגלקסיות הרחוקות ביותר
על ההישגים והיכולות הנשגבים ביותר
בשורה זאת נתוודע לילד יהודי אחד,
לא יותר
בן ארבע ולא יותר
חיים יוסף פשמיסלבסקי*

*מתוך רשימת הנרצחים בחלמנו 1942

2006…

יום הולדת, אז מה

יש שאוהבים ימי הולדת.
מין התעסקות שתורמת לחשיבות העצמית.
מביאים להם פרחים, ספרים.
בסיפוק ובהנאה
יקבלו כל דבר שאינו נחוץ.
"כמה חשוב שזכרתם,
שאיכפת לכם ממני".

אני מנסה להבין.
לברר ממתי זה התחיל.
גישה אנתרופולוגית,
מחקרית על אודות
המין האנושי.
התנהגות שמערבת מגוון סיבות
סביבתיות ותורשתיות.
רשמתי.
באתי.

20.11.10…

יום העסקים הנורא

עזה וישראל נדרשו:
קחו וקבלו
אהבתך היא שנאתי.
עסקת השונאים:
צאו חופשיים
אושר בעמים
מותחים דגלים
בחדווה יכו
מתים יספרו.

14.10.11…

יום ההולדת לחווה בת ה-90

עוד בטרם הסתיימה חגיגת יום ההולדת -89
כולנו כבר ציפינו לחגיגה הבאה,
זו שתבוא בעוד שנה.
לגיל העגול, הנכסף
הטומן בחובו משמעות עמוקה.
רק עשור אחד פחות
ממה ששרנו לך שנה בשנה.

ממרום גיל זה
על כולם את גוברת.
כל משבר-בקלות עוברת.
בשנה הבאה, נתחיל ספירה חדשה
וכמובן… ברכות מראש מדי שנה.

10.7.10…

ייאושו של הבורא

זה שהיה לפני הכול
לפני האור ולפני הזמן
שם מרחף
הבורא
לבדו
אל מול עצמו.
אין חומר
לאן שיפנה-החושך
וברא אור.
וככל שהלך האור והתפשט
לא יכול הבורא להשיבו לאחור.
היקום נמלא חומר
הגושים נשמעים לחוקיהם.
הבורא
שנותר חסר האונים
ברא את האדם
שיחלוק אתו
את סבלו.

28.10.11…