נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
נגד יוצרי
למה לא פסק בכייך
על השואה הזאת?!
במתים אתה מכה בי
ובפני קהלי אתה מטיל דופי בדרכיי.
אך לא שמעתיך: כי מודה את
על החיים שנתתיך.
בנשימתך הראשונה,
באחרונה אתה שומר לי טינה.
וכי לו חיו כולם פה לפניך
האם הייתה מכיר בי?
באושוויץ,
פעמים נגעת בפסי הרכבות
לוודא שהחומר קיים,
נשמת עמוק אוויר המשרפות
לאסוף אפר המתים
כחומר להציגו
במשפט נגדי.
אך ברוחי כשלת,
כי אין בך אמונה שאני יוצרך.
ואני:
זעקתו של ילד קטן: "מאמא"
כחומר מוצק מונח
מלפניך.
5.10.2014…
ספסל בגלפגוס
על הספסל
במנוחה מוחלטת
אריה-ים עצום עיניים
זיז אינו מניע
בקשתי את קרבתו
ישבתי לצדו
בעין אחת הביט בי בחטף
גילה בי עניין
אולי חש בריח הדם
מפצעי הטחורים המציקים
השרוע בדמות המלאך
נעץ שיניו ומשך
אחרים הצטרפו בהמונים
תוך זמן קצר חלקו את גופי
אמרתי לעצמי:
זאת הדרך לחיי הנצח
בגלפגוס.
30.6.2015…
אני והשהיד
מותי יעשהו שהיד
השהיד אינו נספר בין החיים
לא נספר בין המתים
לא נספר.
את האסלאם הוא מפיץ
על פי עצמת ההדף
חיילי אללה
חיזבאללה
אללה גדול
חייליו שועטים
דרך אוסלו עד קצות תבל
כורתים ראש של כל תרבות אחרת.
שלי.
חסר אונים אני מנפנף בדגל השוויון
בפסקי בית המשפט העליון
ההוא שמולי מצחוק מתפקע
עוד רגע..
אך אני מקדימו:
"אסלאם עוין אנוש"
רעש
ושקט.
27.8.2014…
הוא שם
לידי מבנה הגבוה מכול
אני בקומה אפס
מבטי אל השמש
פניו חסרות צורה
איני מבחין דבר
אך הוא שם.
קיים מתמיד מעבר לכוחי.
להקות של רוח כעופות השמים
נעות סביב לראש המגדל
וברגע כנפיהם, כסנפירי הדגה,
מסתירות את פניו.
אך הוא שם.
17.7.2015…
יכולים לנצח יכולים להפסיד
ישראל לא יודעת לנצח
יכולה להפסיד
פלסטינאים לא יודעים להפסיד
יכולים לנצח.
משלימים
מביטים זה בזה
בוחנים את היריב
שולחים מרגלים.
רומזים
מעבירים רמזים
מוכנים בתנאי ש…
מתרגלים אמנויות הטעיה
לשניהם ירושלים שלמה
לכל אחד מהם הארץ
המילים נושאות ונותנות
האנשים נותרו מחוץ לגדר.
יכולים לנצח
יכולים להפסיד.
27.7.2013…
זמנים קשים
כל יום אני עורכת חשבון: מה שווה כסף?
מאות סחלבים שממלאים את הגן הסולארי
ניתן למכרם בחצי מחיר
שנה של קיום.
שולחן מהגוני עם שמונה כיסאות וכריות עור
יכסו הוצאות שוטפות של שישה חודשים
תלוי כמה אמשיך להוציא על היינות הצרפתיים
רקמות הזהב מהמזרח הרחוק ישלמו את הגירעונות
עד סוף השנה.
לא עבדתי בחיי
היו לי משרתים וטבחים
וסקס זמין כל הזמן
לא הצבתי גבולות
אך אין לי מה לדאוג
הירושה תביא את ההון
ההורים צריכים למות
שלא יבואו אליי בטענות
אני פועלת על פי החוק.
28.7.2013…
איבריהם מניגריה
מאז שחציתי את הגבול לישראל
אפילו יום אחד
לא הייתי רעב
אני מבחין במבטים שלכם
אפילו של העניים ביותר
זה לא עושה לי טוב על הלב
עצוב לי שאיני רצוי אצלכם
אני יודע שאת השורות:
אזרחות:
כתובת מגורים:
לא אוכל למלא לעולם
גם לא את מספר הזהות
אבל אני לא רעב
ארצכם מלאה אוכל
אחרי שאני שוטף כלים ומנקה
אני אוכל.
אני לא רעב.
28.7.2013…
מאי קאי מאיה קאיה
זה שנים שמאיה וקאי עזבו את הבית
מאיה עובדת במשרד עורכי-דין
מהיוקרתי שיש במנהטן ובכלל בארה"ב.
למדה שפת המיליונים
קאי רחוקה
אנחנו מדברים
אך נפגשים לעתים רחוקות
לזמן באמריקה יש ערך של משאב היקר מכל.
מאי וקאיה בבית
כל בוקר מקבלים אהבה.
טונה וסלומון ביחסים שווים
בדיקה רפואית מקיפה אחת לחודש
כולל ציפורניים ובריאות הפרווה.
אנחנו מממנים
להצלחה יש עלות.
מאז שאשתי ואני יצאנו לגמלאות
מקיימים שגרה בונה
כל יום מתחיל בקפה
ובדיון מעמיק:
בודקים מאזנים של חברות
ותחזיות של אנליסטים
מחלקים משימות, מקבלים החלטות.
סדר גודל של חצי מיליון.
הלחימה בסוריה מעודדת פיתוח
החלטנו להשקיע בדור הבא
של תעשיות ביטחון לאומי ונשק מתוחכם.…
ידעתי שזה יקרה
אני מוכנה.
ידעתי שזה יקרה
תזכור שאנחנו יחד שלושים ושבע שנים
אמשיך לדאוג לך
כשאתה אצלה.
הרי כל שתעשה אתה
למדנו יחד.
אל תשכח להדריך אותה
שאינך נרדם בלי עוגת גבינה
שאתה חייב צביטה קלה
ובלעדיה אין לך זקפה.
28.6.2013 …
חשופה על המזח
איני יכולה לשאת את מבטם
של הבטלנים על המזח.
חשופה אני בין רשתות הדייגים.
מהקיץ האחרון, מבטם
מבהיל.
אני יודעת את הפשר
כי גדלתי לאישה,
אך רוצה לחיות בין הדגים
ריחם דבק בי.
שמעתי נשים צועקות:
תכסי את גופך!
את גופי עטפתי ברשת דייגים
משקל העופרת הכביד
אך הוקל לי במים
בגדי שזור בצמחי הים שהשמש ייבשם
דרכם יושבי המזח
נראים כילדים.
20.6.2013…
אתה לא עוזב
כשאתה עובר לידי
אני בולעת אספירין.
אתה מעלה לי ת' חום
אני שומעת צליל קלרינט
פונה אלי ואומר:
"אותך אני אוהב"
אתה מביט בי
דבר לא אומר
אני מרגישה את שפתיך
אתה לא עוזב.
20.6.2013…