נפתלי פרימור, שירתי

שירים חדשים נבחרים

במילים ספורות

בואי נפרד ונגמור עניין
נתראה ביוגוסלביה.

בשביל להיות בודד
אני לא חייב לבנות לך בית.

אנחנו התבגרנו
אך אהבתנו הזדקנה.

13.1.2012

אהבתיך בטרם היה לך שם.

משחברת אליי פסקה אהבתי.

19.11.2012…

השלום מפיל מחסומים
פותח מעבר חופשי
מחבר את דורשי המלחמה.
לא את השלום אני מבקש
אלא את הניחוח שהוא מפזר
הגעגוע המתמיד
עליו נמשיך ונכתוב שירים
למענו בעצרת נפגין
אליו נישא את עינינו למרום
הוא המגדלור
האור הנצפה
המהות והעיקרון
השלום הוא כלי
מלחמה.

27.10.12…

בפרצופו

מאז שזיכרוני אתי
דבר אחד טוב לא עשית
כזה אבא אתה
שחי על חשבון אימא,
על חשבון המשפחה והחברים
אבא לא היית
פרזיט על כן
פחד וסבל עלינו הבאת
אמללת את בניך
מטורף. מנופח באגו-מניה
בן ה-20 המשיך והכה
לאמו שפתיה הלבינו
הצער עיוותה
כנציב מלח קפאה
בעלה ובנה המשיכו מכים
שנות כעס ארוכות פרצו באגרופים
פניהם האדימו
האוויר שביניהם נחתך במהלומות
בפרצוף
האב לא הופתע. ידע שזה יבוא.
ככל שחזק הכה את עצמו
כארי שתש כוחו
ילך
המהלומות נחרטו עמוק.

27.10.2012…

נחישותה של אימא

אימא!
תני לי כסף!
אני חייב לחיות בת"א או באמריקה
החברים שלי שם
אני צורך סמים
את לא יודעת עליי
רק תני את הכסף ותהיי חופשייה.
ברגע זה התחשלה
לעולם לא תראה אותו בשנית
קומתו הגבוהה הצטמקה
אך המשיך:
אני חייב לעשן
המורה בת-זונה
הפלילה אותי בגיל צעיר.
אמו לא שמעה אותו
אימא! אני צריך קקי!
והיא נחושה
עכשיו הרגישה אותו בבטנה
זכרה את מקום ההתאחדות עם בן-זוגה
בעוצמה סובבה את גופה
זרעו זרם
אל החול,
חייכה.

10.2.2013…

גגות מעל טלביה

הולכים ומתמעטים גגות הרעפים
שבשכונת טלביה שבירושלים.
תחתיהם רבי קומות
מתגבהים אל על.
אני יישוב על גג רעפים אדום
במרכזו
כעל גב הסוס
מביט סביב
לצדי גגות רעפים נוספים
מנותקים
בתנועות הפרפר עפים
נמלטים מפני הבתים הגדולים
הבית שתחתיי נותר פעור
אך שעריו נעולים
חלונותיו מסורגים
וסביבו גדר וחומה
הגגות מתרחקים
מותירים
בתים פרוצים.

10.9.2012…

ביום הכיפורים

"חתימה טובה" וטוהרנו על ידיו ובפניו
אך לטהורים זיכרון
של יום הכיפורים
יום ההזנחה
יום בלי לילה
ימים של מות חברים
בכיים של הכואבים
זעקת הפצועים
נותרה לשנה הבאה.
יום הכיפורים, מותה של הרעיה.
שמכל הימים, ביום זה
ביום בו המתים אינם נאספים
היא נותרה.
ביום הכיפורים.

3.11.2012…

80 טריליון

בגוף אדם 80 טריליון תאים.
80 טריליון ניגשים לפח האשפה
80 טריליון מרימים את המכסה
80 טריליון נוברים בין השאריות
80 טריליון אוחזים בתפוח אדמה ישן
80 טריליון אינם מתפעלים מעצמם
ל- 80 טריליון זאת דרך הקיום
אך לי הם חידה:
איך הם חיים בשלום עם עצמם?

8.12.2012…

שימוש חוזר

המשורר
עושה במילה שימוש חוזר
כחומר אותה מניח
בין המילים אותן לא הכירה
המעשה צולח
חודר
אל המאגר
הכמוס
החבוי
של הקורא
במקום מוצרים בני קיימא
הוא קורא
שירה.

20.10.2012…

Serpents in the Land of Milk and Honey

Out of all the animals man has ever seen, none has as many contradictory features as the serpent does.
It was the serpent that left us without Eden. Serpents and humanity share the taste of punishment. They walk on their bellies; we have to work hard for a living. Nevertheless, we prize them as possessors of the power of healing, sex, happiness and death. But we're in a continuous struggle: we step on it to claim our superiority it delivers a fatal bite.
There is no place where it seems as real as in the Holy Land, home to nine kinds of venomous snakes.…

תותח הנשיקות

ברק,
מה אתה בונה,
מה תעשה עם המכונה הזאת?
זה תותח
הוא יורה לרחוק
אפילו לחלל
מה אתה יורה?
חיבוקים ונשיקות.

24.5.14…

למורה שגית

דורן במופע
עצום עיניים
נשמתו נעתקה בקלרינט
המורה שגית בפינת האולם
ללא נוע ניצבת.
עינה לרווחה פקוחה
כולה שמיעה
כמיתר דרוכה
מלווה כל רעידה
הבחנתי בקמט מעל גבתה
נשימתי נעצרה
אך סימנה את טוהר הצליל
האמן פסק מלנשוף
הוריד את הכלי וקיפלו
והצליל המשיך להתנגן
עטף את המורה שגית
ובעדנה
אמר
תודה.

16.2.2013…

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.