Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

שירים חדשים נבחרים

לעתים אני חייב לעשות על האש

לעתים אני חייב לעשות על האש,
לשפוך חומרי בעירה ששוב לא אראה.
לעתים אני חייב לעשות על האש,
להניח בשר ואיברים פנימיים המעלים ריח קרבנות.
לעתים אני חייב לעשות על האש,
לנשום את ריח העשן שאל גופי חודר.
לעתים אני חייב לעשות על האש,
שריח הבשר החרוך ידבק בי.
לעתים אני חייב לעשות על האש,
לעקוב אחרי הגיצים העולים ללא מטרה.
לעתים אני חייב לעשות על האש,
להכיר שזמני הולך ואוזל.
לעתים אני חייב לעשות על האש,
לראות את אהבתי מתכלה ותחתיה יש לי סטיק.

27.6.2010…

לנשק את הלא מזוהה

מי רוצה לבוא?
רק בלי שאלות
בלי אני לא יכול/ה.
אנחנו יוצאים
נעשה את זה לראשונה בחיים.

ננשק את הלא מזוהה.
צריך תעוזה, דף וכלי-כתיבה.
שירה כותבים בבית-השימוש.
איזה בזבוז, איזו בושה
חסרת רגישות
להשתמש במקום זה רק
לצרכים היום-יומיים,
להיפטר מפסולת החיים.

נייעד את המקום לכתיבת השיר.
את פותחת את המכסה,
האגם הקסום לעינינו מתגלה.
חופיו לבנים, סימטרי, מושלם להפליא.
כגן שבעדן, נהר הוא המפזר את מימיו.
שנינו מביטים לעומקו.

רואים דבר מה
לא מזוהה.
הזהו דולפין המאיר לנו פנים?
זה יכול להיות הכול
זה יכול להיות חרא.
זה יכול להיות יצור שטרם נראה.

מה את אומרת?…

למשורר יוליאן טובים*

המילים הקשיבו לו.
מאולפות עמדו בשורות
בפולנית,
בגרמנית,
ברוסית,
בצרפתית,
בספרדית,
באנושית.

עד היום הן שם.
אדם אגרגאט
שחובר במילים.

כרת ברית עם שפת עמו
וייחודיות משלו,
של יהודי פולין.

אהב את השדות,
את לודג' עירו ואת היער הקסום.
טובים הרקיד שתי רוחות,
מצא מילת נחמה לאיש הפשוט.
ומתוך המילה ברא את האישה
שאיש לא אהב אותה כמוהו.

העין והלב והמילה
יצרו בגופו איבר שאצל איש
טרם התגלה.

15.10.2010
*Julian Tuwim
משורר וכותב פולני ממוצא יהודי…

אל רנדי מקנמרה

באולם הקר, נאספו כמאה אנשים.
זרים זה לזה, באו
התיישבנו.
ידענו, שהאשמה היא בנו.
קולו של המנחה נשמע כצפירה.
מר רנדי מקנמרה הודיע: "רכבת ההרים יצאה לדרכה זה עתה".
ובקולו המרגיע פלט לחלל:
"אל תיבהלו אם תתרסקו"

בעוד שאנו שולחים מבטים מבוהלים,
ובמצב זה רצינו להישאר כל החיים, מה?!
האנושות היא שחייבת שנפרץ דרך.

עברנו באחד נמחק.
האנשים עם אגו מנופח,
שהתפעלו מעצמם ומכול מעשיהם בעבר
הפכו למכונות,
שאינן אחראיות לגורלן.
חיינו בלי משמעות.

רגע לפני שהרכבת התרסקה
הנס קרה: עברנו טרספורמציה!
נעשינו לאנשים של עצמה והעתיד בידינו.

ועל כל אלה, תודתנו לך רנדי מקנמרה.
על שידעת להוציא אותנו מהארץ הקשה
ולהוביל אל הארץ היפה.…

למען הטיגריס בסיביר

האין זה רגשני יותר מהסביר
לפעול למען הטיגריס בסיביר?
סיכויו הרי קלושים,
לא יוכל להציל עצמו.
המרחבים של סיביר לא יספיקו עבורו.
האין זה רגשני מדי להבטיח את קיומו?
אומרים לי:
"תדאג לעניי עירך, למדינתך,
לבני משפחתך."
אני תומך באנשים המתקשים
גם בטיגריס.

29.10.2010…

למען עתידם של…

"למען עתידו של הדור הבא"..
זה שנסתרות גלויים לפניו,
פג עתידו.
תחתיו שלולית דם, שתן ומעט צואה.
וכשייבשו תוותר מיתוס
של האל אפולו
היודע לחזור
בכל דור.

14.11.2010…

לו הייתי נחש

אך לו רק הייתה לי לשון של נחש
ממרחקים הייתי יודע אותך
טועם ממך מבלי שתבחיני
יודע מבלי לקבל תשובה
יודע אותך
מאסתי בשפת האדם
בה אמת ושקר
אהיה לי נחש.

20.8.2011…

הים הצר

אני על הרי ירושלים.
אויבי מעבר לים.
הים הוא צר
צר מדי.

2.7.2011…

להורות הסגולה

להורות הסגולה
להביט בצאצא ולראות במוחש
את אשר כלל אינו קיים.
הילד מתקשה לחבר מספרים
עבור ההורה אלו סימנים
שבהם התברכו הגאונים
"הילד הזה מחונן
ולא בגלל שאנו הוריו"
הילד קיבל שיעורים
הילד למד לגנוב כספים.
לאבא ואימא זה סימן
לעצמאות כלכלית.
סביבו חבורה של אלימים.
הילד מדבר עם הוריו עסקים:
"תשקיעו אצלי ותקבלו רווחים
הבן גאון בכספים
הוא מהמר
כל ערב
אתמול הפסיד מאה אלף
בחיוך רחב:
"מחר אקח את כל הקופה"
בעיני הוריו הוא נשאר ילד טוב
שאל: למה לכם הבית הגדול?
תעשו עסקה אם תעברו לדירה
של חדר וחצי או אפילו שניים
"אני יודע להשקיע את כסף שייוותר"
אולי הבן צודק?…

לאן תלך

אני חושבת
שאהב אותי
על פי דרכו.
הוא ימשיך חייו
בלעדיי.
לאן תלך
אהבתו אליי?

9.9.2011…

לאן הלך השבוע

שבוע חלף.
זה קורה אחת לשבוע,
בכל שבוע.
אך לאן הוא הלך?
היש מקום שבו נאסף הזמן שחלף?

יש שבוע של עבודה קשה, של הצלחה,
של חרדה למה יקרה מחר, של כישלונות.
שבוע של חופשה ובטלה.
אין שבוע הזהה לקודמו.

השבוע עבר, לאן הוא נעלם?
"הוא עבר"
זאת לא תשובה.

10.7.2010…

לאללה אנושי

הרחוק מתקרב אליי.
סביבי האסלאם הקיצוני,
אהבתם לוהטת
לשהיד.

הם שיודעים את רצונו של
אללה.
את הכופרים
להמית.

על גודלו, נשבעים למות.
אני מרים כוסית למענו,
שיגדל.
לי הגודל אינו חשוב.
אני מבקש אללה עם איכות.

אני מבחין שיש מקום לשיפור.
פחות איסורים, פחות קנאה.
1,300,000 מאמינים,
ארצות למכביר,
מסגד על הר הבית
ואין זה מספיק.

אני מאחל לאללה שלמענו
לא מתים.
מרים כוסית.
לאללה אנושי.

29.11.2010…