נפתלי פרימור, שירתי

שער שכם רחוב הגיא

אני עובר את המרחק הקצר
שבין שער שכם לרחוב הגיא.
כאן השנאה מנפצת ללא אבן.
בעגלת מוכרי הלחם,
בכל פיתה טמון מרעום השהייה.
זעתר עטוף בעיתון עם רעל השנאה.

ברחוב הגיא
בדקה אחת של הליכה
חוצים בתים.
בית ראשון, בית שני
"הר הבית בידינו"
אני מביט בידיי
והן מדממות.

17.9.2017…

השלם

איני מתקומם עוד כנגדך.
בתוכי את מתכנסת.
אני נושם את תכולת המעיים שלך.

כעסך ספוג בתוכי,
אנחנו שותפים,
אף שאיני מבין את שפתך
אני אוהב אותך, כפי שאת.

החיבור הזה גולש לסביבה,
מירושלים
למים ולאדמה.
האמונה היא אנושית
ויש בה חיים.

אני מתחבר למילות השיר שלך
לשמחתך ולכאבך ירושלים
לקולך ולריח אורך.
מדהים לחיות את השלם.

19.9.2017 …

העמודים בירושלים

בירושלים לכל איש – עמוד המתנשא מעליו.
מעל הרובע המוסלמי, מלאו עמודים
המפארים את צלאח א-דין.
איברהים אל-ערבא רואה דרך החרב את יום המחר.
עא'ישה סולימאן, דרך האיסלאם מקרבת כל אדם.

מעל הרובע היהודי,
עמודיהם של שומרי הברית.
למשה שחר העמוד החרד,
ורבקה נויימן בשמחה עושה הכול על פי התורה.

מעל רובע הנוצרים,
מתנשאים עמודי האמונה בישוע מיהודה.
מרקו וואשו מבקש שהיהודים ייראו בו
את בנו של האלוהים,
או אז יעלה נס הגאולה.

מעליי עמוד השירה,
סוער על אובדן הדרך.
על השוחד העובר לסוחר.
דורש צדק
ותפילה למען השלום.

יש עמוד חילוני הרואה אדם באין אלוהים.
יש עמודים שטרם נכתבה בם אפילו אות אחת.…

הגאולה בצל הכותל

העתקתי מבט מגובהם של המתפללים
אל חלקי הכותל הגבוהים.
חברתי לצלף שבעקשנות נאחז במעט שבין סלעי הכותל.
והוא לא לבד.

רק תנועת מחוש קלה
הסגירה את הפרפר: נימפית ירושלים
מהאבן בקע.
נפנף בכנפיו וישב על פרח רב-רושם של צלף.

הקהל שסביבי שקוע בתפילה עמוקה,
בתחנונים אל הבורא.
גם אני
מבחין ברפרף ירושלים שעצר נשימה
אל מול פריחתו הסגולה של מציץ סורי
מבין הכתלים.

הקולות העולים מרצפת הכותל
הרעידו את כנפי המשי של הפרפר.
לפתע פרץ של זעקת כאב
הבהילו.
יצא לגליה
בעוד אני בתוך הקהל
ממתין לשיבה.

12.9.2017…

אחרי האמונה

אתה אומר שיש לך המידע
המוכיח שאלוהים הוא בדיה.
שהאמונה בו היא המצאה:
אופיום להמונים.
שהנביאים כולם שקר.
וירושלים היא רק מקום לגור בו.

שנאמין בחומר?
אותו ניתן לספור ולשקול,
והוא אינו מותיר ספקות.

אך אני והאלוהים ממשיכים בחלום.
לאלוהים יש צורה וקול:
הוא השיר.
ואני בצלמו.

8.9.2017…

אלייך ובחזרה

בגילי הנבוב, אין בי גאוות היחידה
לגברותי האומללה.
אני שולח אלייך את דמיוני הטוב
על מנת שיחזור עם אורגזמה.
הוכחה ברורה שאת נמצאת וגלויה.

את הפשטות אני דורש,
להסיר מעלייך כל בגד, עד הערווה
לוודא שהיא לחה.
שיש גרעין של אמת צרובה,
שהייתה הצדקה
להשליך מעלייך את המיותר
על מנת לגלותך.

2.9.2017…

אוהב לא אוהב

"תחבק, וגם תאהב אותי!
תאהב אותי!"
ומיד: "איני זקוק לאהבתך,
אני אחיה בלעדיה,
ובלעדיך כלל".

מי שזעק לאהבה
מכוון אליי את השנאה.
את כלי המלחמה.
הורג.

הינה הגופות שמלאו אהבה,
מונחות ללא תועלת
בגוף קר.

גם השעון השוויצרי,
שפהאוזן זהב,
ייקבר עם כל האהבה
שלך.

13.7.2017…

העימות לעולם

אנחנו מתעמתים
אש יורקים.
אין לחבוש פצעים,
אלא לחתוך.

מעולם לא היה יותר דם מזה שגלש
מחצי האי ערב.
ואתה צועק על שנשדדת?
אני יודע שלעולם לא תכיר בי בישראל.
שלעולם לא תסכים.
את זאת אני יודע.

אני שבתי לארצי הקטנה.
האם תשוב לערב הגדולה?
מה, זה לא מעשי?
אני רק כותב על זה שיר.

30.8.2017…

הר המתים

הר המתים מתנשא מעל ירושלים
ובגיא זורם דם.
סבב נוסף של שנאה
שוטף את העיר.

חרבו של צלח א-דין נשלפה
מההר ועד הים
אל העימות בדרכו של שהיד.

הפצע שנפער לפני אלפי שנים,
מדמם כטרי.
מתי ישראל רבו על החיים
והם ממלאים את השורות.

וכשאללה באלוהים משתלח
המתים אינם עוצרים
הם חוזרים אל המערכה
ומתים בשנית ובשלישית.

אתרי המחזור בכל פינות העיר.
ירושלים.

9.9.2017…

לעוד יום

נותר לי עוד יום
לפאר את מה שאת
להתרגש ממך
עד שלא יוותר בי כוח
לעוד יום.

או אז נמלאתי חרטה
אין זה גופך לבדו
שמספר לי מי את.

את הפולחן
את בית-התפילה
את השירה
את נפשי אני פוגש
בך.

עוד יום לצדך.
השירה פועמת ממך אליי.
אלך אחבור
לעוד יום.

17.3.2017…

העיניים

בינינו שני מחסומים של עיניים.
לרוב די בעין אחת,
לסלק את השנייה.
לעיתים רחוקות,
רחוקות מאוד,
העיניים מתאחדות,
לוקחות סיכון,
מקוות.
או אז אנחנו רואים את עצמנו
בעין אחת.

30.8.2017…

עד ירושלים

את היפיפייה הנרדמת.
אביר עז נפש
כרע לפנייך ברך, השפיל מבט, חדל מלנשום.
ברגע זה את משתנה למופע בלתי צפוי.

מלך צלבני, צבא סלאח-א-דין, כוח צנחנים
חלמו עלייך,
חיו בך,
מבלי לראותך.

ואת במלבושי כלולות בתוואי הגאי
וכותרת ערפילים מעלייך.
מוכנה להתגלות מחדש.

את רואה מעבר:
ירושלים וביוב לא זורמים ביחד.
המאבק טרם שכך
השחיקה בעיצומה.
עד ירושלים.

1.9.2017…