נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
שדייך חיים
גבעות תבל, הר תבור
אדמה מתעלה
אומרת לי שלום.
לכל הר פסגה, אליה נפשי
אני משווע אליה.
מה ממדייך? האם אלו שדייך?
לתודעה עמוקה
לצליליו ג'ז
ללחש האהבה
למחשבה זניחה
לענווה, ללב טוב
עולם שכולו שדיים גדולים
מיניקים
שדייך חיים.
אין כמותם בנמצא בהרי התאווה.
18.6.2016…
כסחלב המזדקן
סחלב על אדן חלוני.
כותרתו המעוגלת – מלבוש נשף
מעטר את חזה השופע.
פריחתו מנותקת מהמציאות
מעוררת סקרנותי.
פרח נשען על פרח
חושף את איבריו העדינים.
מבטי פנימה אל קודש הקודשים,
אל איבריו הנסתרים,
אך הם ריקים.
מעולם לא הזריע.
הוצא מהקשר,
ללא מאביקים
ייוותר חסר פרי.
פרח זקנה לא מדיף ריח
כהו חושיו.
אך מראהו מרגש – מגוחך,
כזקנה הלובשת בגד כלולות נוצץ.
אני מגרש את מחשבות הגיל.
כסחלב המזדקן.
11.6.2016…
בכעס גאוותה
אני אישה.
אתה חזק ממני במכפלה.
עצמות עבות עטופות שרירים.
נחבאתי בגופך,
הייתי חייבת למצוא מסתור.
אך המקלט הפך למרתף עינויים.
עליי להימלט.
למצוא מחסה לי ולילדים.
אני נמנעת מלהגיד: לילדיך.
אתה סורר נפשי
שמך השניא עליי כל צליל קרוב,
מראך השניא את עצמי עליי,
אני משכיחה כל זיכרון.
נשבעתי שילדיי לא נולדו מזרעך
אני מוכנה לעשות בדיקה.
שתוכיח שנותרתי בתולה.
מעולם לא קיבלתי אותך,
זה היה תמיד כנגד רצוני.
אך יש בי כוח ללדת מילים.
5.7.2016 …
שוויו בחלקיו
המונים בכפר
המונים בעיר
העולם מלא אנשים
איש לא יחסר
אפילו אלף מיליון יאלמו.
בעולם של רובוטים,
אדם מנוכר פוקד על קו יצור.
מכונה רובוטית לצדך,
משרתת, מעניקה סיפוק.
המונים תקועים באפור
אינם נראים.
מה מקצועי? מה עבודתי? מה שכרי?
שאלות שאינן רלוונטיות לקיומי.
מעולם לא ראיתי את שמי
מתנוסס על התלוש,
חדלה התקווה שאראה.
איני נחוץ.
אך חלקי גופי נדרשים.
חסר תעסוקה משיב מלחמה
בעבור כלייתו
האוחז ברובוט ישלם הון-
מחירם של הלב והדם
יעלו לו בממונו.
27.7.2016…
הנחוש וההמון
מים שוצפים
הם מעלה לעולה
כנגד הזרם.
זאת דרכו של הנחוש:
מביט לצדדים.
אין לידו.
מי שהחלו את המסע,
נותרו מאחור.
ממשיך לבדו
סירב לחבור למי שכשלו.
והם אינם דורשים את
העיקש.
מלך אינו פוגש את ממלכתו,
אך למענה
הוא סב לאחור.
סמוק מבושה, חבר להמון.
בעוד דור
יצוץ בעל חזון
ומעל לכולם יעלה
לבדו.
30.7.2016…
The Glorious Time
I'm positioned on a production line.
Each part has to be completed.
Strictly on time.
Time is tight.
Time is first.
Time is all the needy have.
For the rich it's a means to use their wealth.
It's god's command to wipe out
Every one,
On time.
For a moment,
People get a share of the Creator's power
Of time.
No more time.
January 28, 2017…
את מילה
אני מקצר רגשות
למילה הכתובה.
בהקראה היא קמה אחרת
יש לה רצון משלה.
מובילה על פי בחירתה
בהשראתה שינתה חשיבה,
אתה לעולמות שטרם
זאת אינה אותה נשיקה
לא אותו המגע.
את מעבר לחוויה
את אלגוריתם של אהבה
המותיר לי מקום לצדה.
אני חי שנית
החלפתי צורה
השכינה נובטת דרכי.
איני תובע בעלות עליה.
אתה מוזמן לקבלה
אך היא חייבת להמשיך הלאה
לכל אדם
שיבקשה.
30.7.2016…
רף מורם ונופל
מה אתה רואה משם?
אני רואה את החייל אלאור אזריה עצור
על כי ירה במחבל ירייה מיותרת.
בית המשפט הוא שיקבע
האם אשם הוא או שפעל על פי המצב.
אלאור עצור זה תשעה חודשים.
באותו הזמן, בסוריה,
אלפי הרוגים תמימים.
רצח ההמונים אינו דורש הצדקה,
הוא שפוקד: הרוג! קטע! וכבוש!
ומצא קרבן חדש.
ערים חרבו,
כוחות פוטין ואסד כרתו ברית להרוג.
יש עוד.
בממלכת המוות סבל למיליונים.
אלאור מרים את רף המוסר.
והרוצחים סביב מלעיזים בקול רם.
1.10.2016…
בין עמידה לשכיבה
אני עומד מתוח.
פוקד על כל עצם להתארך.
נמלטנו אל השכיבה,
דילגנו על המוסכות.
תחת בוגד ונבגד
באו אוהב ונאהב.
לא להריע.
לאסוף כוח להיטיב.
עם הקימה המציאות חזרה,
ומיד את משתנה,
בשעון שולחת מבט, סופרת שניות,
חשה אי נוחות שכזאת,
רק לא להשאיר פה את העבר.
זקוקים לשלב ביניים,
יורדים לרגע על הברכיים.
ומכאן: לעמידה זקופה.
או לשכיבה.
9.10.2016…
בין לתת ולקבל
מסרב שהכוח יגן על הצדק.
לא רוצה אלא את שלי.
מה שלי?
תינוק. בנשימתו הראשונה, לוקח
אוויר מאחר.
איך אחיה אפילו יום אחד בעולם שכזה?
"לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר אדוני"
ואני בן-אדם.
הארץ במה לגיבורי חיל,
למצליחנים,
לבעלי הון.
תפארת הכוח אוחזת בגרוני
ואני נאחז באהבת האדם.
לרעב אושיט ידי
אתן לו את מנת לחמי.
לתינוק שנעזב אושיט שד להיניקו
ואני איש.
את נפשי אתרום לכל אדם
חי או מת.
לתת ולקבל
ידע האמן אוהב האדם.
24.10.2016…
סם הספר
עשיתי לי מנהג,
מדי יום אני חולף על פני אלפי ספרים
שבספרייה הלאומית בגבעת רם.
חכמת מני קדם ועד ימינו,
זורמת בדמי,
משרה עליי את חכמתם, מבלי לקרוא אות.
אני מוכן להתחיל את היום.
לפתע אני אובד עצות, מתקשה לרכז המחשבה.
מתהלך חסר מטרה.
מתוסכל פניתי לספרנית.
"אכן ספר אחד, מתוך מאות אלפים,
חסר.
יוחזר מחר."
4.10.2016…