חופשי לכוד
הבדידות תוקפת אותי
ככל שמחיכים אלי
אני יותר עצוב.
שכבת בטון מוקשה
עוטפת אותי
אני כבד
איש אינו מבקש איתי לעוף.
העצבות מתמקדת בעיניים, חודרנית.
אינה מרפה ממני
בתוכי מלחמה.
אני מגייס כוחות, נימוקים.
גוער: "עזבי אותי, אני חברותי"
אני משתייך,
משתתף בחתונות
חסרות תוחלת.
ברוכה המניפולציה
היודעת להתקרב ולהתרחק
בו זמנית.
אני גרגיר של חול בעומקה של דיונה,
איני קשור למי שנוגע בי
אני חופשי לנוע.
משנאספתי לכד,
רק הריסוק, עד היסודות
יחלץ אותי
אני חופשי
אני לכוד.
11.4.17…
The Spirit of Jerusalem
Midway between the Dead Sea and the Mediterranean,
Among hills and mountains, Jerusalem stands up.
For thousands of years, people enter and leave that city.
Do not extrapolate Jerusalem from all other cities you have seen.
All of me intensify as I pass the hills towards The City,
I burst with cry.
Suddenly, The Bible is clearly seen.
At Mount Moriah, I'm
Totally absorbed.
My past doesn't count; now it's up to me.
Here, every piece of rock is me.
It tells me the history of mankind.
The Temple Mount is a long line of poetry written,
I sit and read it.…
תקווה ושברה
התקווה הזאת הורגת אותי.
מביאה עליי סבל.
את מגלגלת עיניים
ואני מדי שנה זוכר
את הר הבית
את ירושלים העולה באש.
התיימרת להאמין בכוח עליון
ובטחת בברית עם אלוהי ישראל,
אך ברגע האמת
נאכלה האשליה
ובא הכאב.
עזבי אותי מאחרית הימים.
עזבי אותי מאור לגויים
השלימי עם המציאות:
גם השמש הולך ודועך.
עבדי לביתך,
קחי משכנתה ואומצה בצדה.
מה,ארבעה חדרים וגינה
זה לא מספיק?
11.3.2017…
גלגולו של כדור
מבית רב קומות
ילד שובב זרק כדור.
הכדור השתטח,
אינו מתגלגל.
רכב שיצא מהחניה פגע בו
והוא עף לאחור,
צידיו התפחסו
עכשיו יש לו קירות וצד עגול
בן כלאיים
כדור וקובייה.
בונה ערים נעמד מולו,
זה הרעיון!
כזה אבנה.
בכדור יש שאיפה לשלמות הצורה
כדור הארץ במרכז החשיבה.
הקובייה היא המציאות האורבנית-
צירוף מושלם.
21.5.2017…
בשפה אחרת
בעיניך, אין לי תכלית.
בעיניך.
אתה שואל: "למה אתה שואף?"
אני לא מחפש ולא מוצא.
אני כמו עשב השדה.
רוח תסיעני על פי דרכה
רגע פה ורגע שם.
לי יש כל מה שאני רוצה
את עצמי.
אתה שתמיד יודע מה הנכון,
קונה ומוכר
ומתמלא בחוסר ביטחון
ועדיין מוצא בזה היגיון?
אני לא פה.
אני הזרע הנודד
שמסרב להיקלט.
אין לי פחד לאבד
כי אין לי מה.
18.5.2017…
חם קר
חמם את הברזל החם
לפני שיתקרר
לפני שיהיה מאוחר
בחר לך אישה
הקם משפחה
קנה לך.
עכשיו!
החיפזון מהשטן!
בדוק עד הפרט האחרון
לפני שתצטער
לפני שזה ייגמר באסון.
עד שהגעתי לביטחון המלא
לא נותר לי עם מי להתחתן.
חמם את הברזל החם.
תקשיב לבלוז ולג'אז.
16.7.2017…
עד 120
עד מאה ועשרים נאמר לעיתים
עד שהשתכנעתי.
מחלקה המטולוגית טיפול יום,
עמוסה מטופלים.
כולם מתחת לגיל 120.
נושאי התגים מתנשאים בלבן
חסרי אונים
אחיות בלבוש צעיר
מתרוצצות בין החולים.
ההמוגלובין שלי גבוה
בתחום הסכנה.
צינורות נמתחים
נוזלים חוצים.
בבדיקות דם אין מדד
למצב הנפש,
אך הפנים פה עצובות
עד 120?
13.5.2017…
לו רק
מוזיקאי מחונן
נזרק מקרון עמוס קרבנות וצואה.
נשם נשימה מלאה.
הזרקורים וההמון הזועק העבירו אותו
למרכז הבמה.
אהבת האדם
אהבת העמים כולם עופפה אותו.
לא, לא את הרייך השלישי,
אך הגרמנים הם עם תרבות בכל התחומים.
לקול מחיאת הכפיים, נביחות הזאבים המתפרצים.
אס-אס מנים אוחזים בהם, מונעים בעדם,
אולי יש תקווה?
לפניו חוטי תיל מתוחים
הוא רץ בפרץ כוחות עליון
לפרוט על המיתרים,
מוזיקאי יודע את התווים, ליצור מוזיקה
שתעורר את אלוהי ישראל.
שלבו ייפתח לעם ישראל.
לו רק יצליח להניע את המיתרים
לו רק.
ידו על הסריג הגס.
תו מחושמל.
איש לא ניגש.
האור כבה
והמוזיקאי-
הוא נזרק על עגלת
ששת המיליון.…
נחתם ונפתח
אין לפניו ואין אחריו
בעדות אחת
ספר הספרים
נחתם.
בחיפוש הכוונה
ישראל חוצה את אפיקי הדעת.
נחישותה נבחנת
בחדשנות.
היא שהמציאה
מדד חוכמה:
החידוש.
בראשית יש בה מובנים כמה.
הקשרים בתוך אותיות המילה
כתקשורת בין לוויינים.
הכמיהה לחידוש
מחזקת את האמונה
היא מופת היזמות
בכל דור.
6.5.2017…
חלופה למציאות
אני מסלק כל סמן של מגבלה.
לא מקבל את המציאות
אני בונה לי חלופה
מילה אחרי מילה.
בכל מקום שאליו אני מביט
עולה ענן של אותיות,
ומשחברו
יורדות מילות השירה
שוטפות את אבק המציאות הכפויה.
אני מעופף מעל לענני האותיות
די לי במבט חטוף כדי להחליף מקום.
מעל מוקדי הרוע
אני צובר גובה
צונח בשדה ירוק
ובכיכר האוהבים.
מרוקו, אפריל 2017…
משבר ופיתרון
פתאום – הניכור.
פסק הרצון
אברינו המיומנים לא מוצאים את דרכם.
שנינו אוכלים יותר מדיי.
תרים אחרי חלופה.
אימא ואבא, משיקולי התועלת,
הפרידה אינה עולה על הפרק,
אך היא ניצבת עמוק בתוכנו.
להיחלץ מהשעמום המיני
אני מתענג באתר אינטרנט
עשרות נשים אומרות לי "כן"
לקשר רומנטי משמעותי.
אני נטען ברעב מיני, מסתכל באשתי.
"הפתיחות שלך אליי
אומרת לי שאתה באתר היכרויות".
הודות לו נשארנו זוג.
לבחירה שלך בי,
יש עכשיו משמעות.
אני לא עוזב את המסך,
התמונות
נוסחות בי בטחון.
עכשיו אני מסכים
לצאת לחופשה באנטליה
את ואני והכול כלול
גם הזיון.
ואולי נצליח לחוות את
שהיה.
8.5.2017…