נפתלי פרימור, שירתי

חלומם של

בנינו החלו את דרכם
בכוונה טהורה
בגעגועים למשפחה
אך נפלו.
ילדיהם של הפרודים
ימשיכו את
חלומם של ההורים.

9.9.2011…

הרגש זה האני שלי

זמן רב בטרם היוולדו,
הוא מרגיש ומגיב.
כשנולד,
חש ששינוי עצמתי
התרחש.
פורץ בבכי.

אני אומר לעצמי:
תוריד רגישות, כך לא תיפגע עוד.
ביגון אל עצמי אני צועק: תוריד הכול.
הרגישות הזאת אינה עושה לי טוב
על דעתי מעבירה אותי.

כך אנו חיים:
הרגש והרגישות אינם נפרדים.
הרגש מרגש, עושה אותי למשורר.
רגישות ליופי, לצליל ולצדק.
יש מי שאצלו הם מחודדים
האחרים כלל אינם חשים.

20.1.2010…

חיממו את אסינו*בגופם

נולדתי בחפיר באסינו
כל קירותיו אדמה קפואה.
בסיביר החורף אף פעם לא נגמר.
בקיץ, השמש הדלה הפשירה
רק כליפה דקה של האדמה
שעובייה כיכר לחם,
שאבא קיבל בתום יום עבודה מפרך.
לא פרוסה אחת יותר.
כעבור חודשים ספורים הקור צנח
למינוס 40 מעלות ויותר.
באסינו אלפי נפשות קפואות.
אנשים חופשיים לרבות הורי
ואסירים-עובדי הכפייה
גולג של משטר האימה.
בלבוש דל ובתת תזונה
גררו עצים כל שעות היממה.
בגולג הקור הוא שהוציא להורג
האסירים עד דקת חייהם האחרונה
חממו בנשימתם את החפיר בו נולדתי
משנסגר הגולג
קר שם מאוד.

11.8.2011

*Asino ישוב בדרום סיביר, לכאן "הורחקו" הוריי, אזרחיה היהודים של פולין.…

אכל לשבת בגאולה

רחוב גאולה בירושלים
יום שישי.
דחוס מעל המידה, בעיית חניה,
אך הרצון גובר על כל שיקול.

אני בחנות מאכלים.
מזהה רגל קרושה,
לא מוצק לא מרק.
קוגל ירושלמי במספר טעמים:
קינמון מתוק, קינמון חריף.
דגים ממולאים
דגים מלוחים וכבושים
וסיר חמין בו הכול בפנים.

לחכי אין זה אוכל איכותי.
אינו משתווה בצבעוניות ובניחוח
למאכלי המזרח עשירי טעמים.
לא לבישול הצרפתי
הנראה כיצירה במוזיאון הלאומי.
וגם לא למטבח האיטלקי שכולו שירה.

מה לי פה?
עוקב במבטי אחר זה
שבמרוצה את דרכי חצה.
לבוש שחורים, חבוש שטריימל.
ממרחק הנמדד בצעדים
דמה לי להפליא,
בגללו אני פה.

27.5.2010 …

אוהב את הלא קיימת

אין לך שם
אינך קיימת
אני הוא שיוצר את דמותך.
אין לך מראה אחד
את משתנה על פי הצורך.
מבט-חיוך-חיבוק
נותנים לי את האושר.
ואז את נעלמת,
מבלי להשאיר כתובת
לאתר אותך, אי אפשר.
החלטה לחזור היא שלך
אינני מופתע כשאת מופיעה.
אני יודע שאין בינינו קשרי אישות
איננו ידועים בציבור.
נואשתי מהזוגיות הזאת
אך איני יכול בלעדיה.

4.12.2010…

באין הזיכרון

העבר נמשך,
יום אחר יום.
כל השנה, כל השנים.
זיכרונות מציקים
מסורגים בהם
זיכרונות ארוטיים ושמחים.
אוצרות החיים.
זיכרון הוא רצוף, מצטבר
עד בואה של מחלת אלצהיימר.

הזיכרונות נעכלים ושוקעים
לעולמי עולמים
אובדים בים של האין זיכרון
אין.

החולה קם לחיים חדשים.
זוכר רק לרגע קט,
עד שאינו זוכר דבר
לא מקום, לא אדם,
אין עבר.
כזיכרונו של תינוק שזה עתה נולד,
פקח עיניים
ונרדם.

11.11.2009…

אדם מחוץ לגוף

מפלאי הרפואה: זרע וביצית
נפגשים
במבחנה.
הוא כתולעת מתפתל
מתחנן וחודר.

היא גברת ממתינה
שזה יקרה.
לרגע התחברו והוא
לתוכה צלל
ונעלם.

מרגע זה יש מאין מתרחש,
אחד הופך לרבים
לא ניתן עוד לדעת
מי היה הראשון
ומי החל את המחול.
ואז הניחו במינוס
מינוס
הקור שאין קר ממנו
זמנו קפא.
הרצון לממש את עצמו פועם.
אביו ואימו שומעים את קולו
והוא -קולם
מבקשים
שייכנס לרחם אמו.
שיגדל וייוולד
שיהיה משורר, שיכתוב, שיעשה
שיהיה אדם נפלא
שיחמם את הלב.

28.1.2011…

אהבה גדולה בארץ קטנה

מהמרחקים השמימיים
הארץ היא נקודה
קשה להבחין בה
ואת אומרת שאהבתך כה גדולה.

17.12.2010…

האדם שונה

נצח וחיים אינם הולכים יד ביד.
הבט בסלע
הוא קשה אך הזמן מפרקו,
לגרגרי אבק יהיה.
היער מחליף דייריו.
יש רשימת ממתינים ארוכה
אחד נכנס
אחר חייב להפסיק מלהתקיים.
להקת דגים תמיד רודפת
תמיד נרדפת.
אוכלים ונאכלים
הצורה משתנה
מתחלפת.
שייכים לעצמם ומיד
לאחר
האדם הוא שונה
הוא יודע.
מתלבט
קשה לו לתת מעצמו
האדם שונה.

22.10.2010…

אין מנוחה למתים

כביש מהיר
בקצה
בית הקברות
מעליו מטוסים מרעישים
מרעידים עצמות המתים
שקשוק
נשמע
למתים אין מנוחה.

19.3.2011…

אין קרחון בת"א

אחרי הפשרת הקרחון,
ת"א לא תהיה עוד אותה העיר.
שבר עובר על תושבי
העיר בלבן.

מגוחך להמשיך להיות עיר בלבן
בעוד הקרחון נמס,
התנדף, נעלם.
לצפות בו כבר לא ניתן,
גם לא לגעת.

עופות הים לרגליו דגרו.
מה יהא עליהם?
ירחיקו נדוד צפונה.

זה עתה בישרו על הקמת
אתר הנצחה.
מורשת הקרחון
בעיר הלבנה.
שעות הכניסה מ-10:00
עד 17:00
הכניסה לכול
חינם.

14.11.2010…

איפה הם הפלאים

באמריקה הרחוקה
ביערות שאין להם סוף,
המונים נוהרים מדי שנה בשנה
לחזות בפלאי האבן הצהובה*.

זרים נדחסים מלפניי, לצדי ומאחורי.
עד אנא ארחיק למצוא את עצמי
את האני?

כי באדם זורמים מקווי מים
האורות בו דולקים וכבים,
והצבעים שבו משתנים.

השקט נפלא,
לו יופי הבריאה
ואין דוחף ומרעיש,
אז השקט שבתוכי
יוצר שיר.

11.8.2009

Yellow Stone National Park*…